אנגלית כיתה ב': מה ילד אמור לדעת לפני כיתה ג'

אנגלית כיתה ב': מה בית הספר מלמד, מה הוא לא מלמד, ומה ההורים משלימים

בישראל אנגלית היא מקצוע חובה רק מכיתה ג', ומחקר על 160 לומדים מצא שמספר שעות הלימוד בכיתה מנבא פחות מהחשיפה שמחוץ לה. אילה ברלב, "מיס אילה", שיותר מ-40,000 ילדים למדו אצלה אנגלית, מסבירה מה ילד בכיתה ב' באמת אמור לדעת, למה זה לא האלף-בית, ואיך הבית משלים את מה שהמערכת עוד לא התחילה

תחילת ספטמבר. ילקוט חדש, רשימת ספרים על המקרר, וילדה בכיתה ב' שמארגנת את הקלמר בפעם השלישית באותו ערב. אמא עוברת על הרשימה. חשבון, עברית, מדעים. אנגלית אין. ברוב בתי הספר בארץ היא תופיע ברשימה רק בשנה הבאה, ובחלק מהם אחרי זה.

ובינתיים, מה הילד הזה אמור לדעת? האם צריך להתחיל מהאותיות לפני שבית הספר מתחיל? ומה בכלל מצפים מילד בכיתה ב' באנגלית, כשהמערכת עצמה עוד לא התחילה?

"ההורים שואלים אותי את זה כל שנה בספטמבר," אומרת אילה ברלב, "מיס אילה", שמלמדת ילדים אנגלית בשיטת שפת אם. "והתשובה שלי מפתיעה אותם, כי הם מחכים לרשימה. כמה אותיות, כמה מילים. ואני אומרת להם: ילד בכיתה ב' צריך להבין הוראה באנגלית, לענות על שאלה פשוטה, ולהגיד משפט אחד בתוך סיטואציה אמיתית. זהו. לא אלף-בית ולא רשימות. ואת כל זה הוא יכול לקבל בבית, בלי שאת תלמדי אותו."

מה בית הספר מלמד, ומתי

העובדות קודם. לפי דוח מבקר המדינה על לימודי אנגלית במערכת החינוך, שפורסם ביולי 2024, אנגלית היא מקצוע חובה מכיתה ג' ועד סוף י"ב. חלק מבתי הספר מקדימים לכיתות א' או ב', אבל זו הקדמה של בית ספר מסוים, לא של המערכת. אותו דוח מצא שלפני שנת הלימודים תשפ"ג חסרו במערכת 711 מורים לאנגלית, ושכרבע מהמורים המלמדים אנגלית, 26 אחוזים, אינם בעלי ההכשרה הדרושה. תוכנית לאומית לחיזוק האנגלית המדוברת, שיצאה לדרך ב-2020, תוכננה לחמש שנים ופעלה כמסגרת מגובשת שלוש.

מה שקורה בפועל, כשהאנגלית מגיעה, הוא בדרך כלל התחלה מהאותיות ומרשימות מילים לפי נושאים. צבעים, חיות, ימות השבוע. "וזה הגיוני מבחינת בית הספר," אומרת ברלב. "בית ספר מלמד אנגלית כמו מקצוע, עם ספר ועם מבחן, כי ככה בית ספר בנוי. אני לא נגד זה. אבל ילד לא רוכש שפה כמו שהוא לומד מקצוע. הוא לא למד עברית מספר. אז מה שאני מבקשת מההורים זה לא לחכות לגיל שבו הילד יצטרך ללמוד אנגלית, ולתת לו לרכוש אותה בגיל שבו המוח שלו עדיין בנוי לזה. וכיתה ב' היא עדיין הגיל הזה."

כיתה ב' עדיין בתוך החלון, וזה לא מובן מאליו

ילד בכיתה ב' הוא בן שבע או שמונה. איפה זה עומד מול מה שהמחקר יודע על גיל ורכישת שפה?

המחקר הגדול ביותר שנעשה בתחום, של ג'ושוע הרטשורן, ג'ושוע טננבאום וסטיבן פינקר, שפורסם ב-2018 בכתב העת Cognition על סמך מבחן דקדוק מקוון ליותר מ-669 אלף דוברי אנגלית, מצא שיכולת הלמידה של דקדוק נשארת גבוהה עד סביבות גיל 17, אבל רמה של דובר ילידי מגיעים אליה רק מי שהתחילו עד גיל 10 עד 12. ומחקר של ג'יזלה גרנינה ומייקל לונג מ-2013 חידד את התמונה: החלונות נסגרים בסדר. ההגייה ראשונה, כבר בגיל הגן, אחריה אוצר המילים, סביב גיל תשע, והדקדוק אחרון, סביב שתים עשרה.

כלומר ילד בכיתה ב' עדיין בפנים. ההגייה שלו כבר לא תהיה זו של ילד שהתחיל בגיל שלוש, אבל הדרך לדבר אנגלית כמו שפה, ולא כמו מקצוע, עוד פתוחה לפניו. "החלון הכי טוב הוא עד גיל שש-שבע, ויש שאומרים עשר," אומרת ברלב. "ילד בכיתה ב' עדיין בפנים. אבל כל שנה שעוברת הוא קצת פחות בפנים. ומי שמחכה שבית הספר יתחיל, בכיתה ג' או ד', מתחיל בדיוק כשהמוח מתחיל להתייחס לאנגלית כמו למקצוע."

אז מה ילד בכיתה ב' אמור לדעת

לא מספר מילים, אומרת ברלב, ולא אותיות. שלושה דברים, וכולם קשורים לשיחה.

"קודם כל שהוא מבין הוראה. Sit down, Open the door, Listen to the teacher, והוא עושה. בלי שתרגמו לו. אחר כך שהוא עונה על שאלה פשוטה. How was your day? והוא מסוגל להגיד It was the best day. ובסוף, שהוא אומר משפט אחד לבד, בסיטואציה שמתאימה לו. ילד שיכול להגיד This is my desk כשהוא מראה לך את השולחן שלו יודע יותר אנגלית מילד שמדקלם עשרים חיות."

המשפטים האלה לקוחים מהסרטונים של נושא החודש במועדון שלה, "חזרה לבית ספר", שבו לולה, הדמות הקבועה של המועדון, עוברת את היום הראשון: מתעוררת ואומרת Today is my first day of school, I am so excited, עומדת בפתח הכיתה ואומרת Good morning, teacher, I feel nervous, מוצאת את השולחן שלה, ובשיעור הראשון יודעת את התשובה ומתביישת להרים יד. "הילדים מרימים את היד יחד איתה בסלון, שלב אחרי שלב, עד שהיא מעל הראש. Raise your hand. It's my turn to answer. הם לא לומדים את המילה hand. הם לומדים מה עושים עם יד בכיתה."

הנושא, אצלה, הוא רק הדלת שדרכה נכנסים. "גם בשפת אם ילד לא לומד חודש אחד פירות ואז ירקות ואז בעלי מקצוע. מגיל אפס אמא מדברת איתו ומשתמשת בכל סוגי המילים, פעלים ותארים ושמות עצם, עבר והווה ועתיד. אז גם אצלי, מהשיעור הראשון, הכל מעורבב. יש נושא שהוא נקודת המוצא, וסביבו אני בונה ממש שפה דבורה."

ומה עם הקצב? כאן היא מסרבת לתת טבלה. כל ילד, לדבריה, עובר שלושה שלבים: קלט, כשהוא מבין ש-apple זה תפוח; עיבוד, כשהמוח מסדר את המידע ובונה סביבו קשרים, וזה השלב שאף אחד לא רואה מבחוץ; ופלט, כשהוא שולף את המילה ברגע הנכון. "יש ילד שהקלט אצלו מהיר והפלט לוקח זמן. ויש ילד שמתקשה להבין, אבל ברגע שהבין, זה שלו והוא משתמש בזה מיד. שניהם בסדר גמור. ילד שקט בכיתה ב' הוא לא ילד שנכשל. הוא ילד שנמצא בשלב העיבוד."

למה דווקא בגיל הזה דיבור צריך לבוא לפני אותיות

הפיתוי להתחיל מהאלף-בית גדול במיוחד בכיתה ב', כי הילד כבר קורא עברית ונראה מוכן. ברלב מבקשת לעצור רגע.

"ילד דיבר עברית שנים לפני שהוא למד אות אחת. ובאנגלית אנחנו הופכים את הסדר: קודם אותיות, אחר כך אולי דיבור. ואז מתפלאים שיש ילדים בכיתה ו' שיודעים לקרוא מילה באנגלית ולא מסוגלים להגיד משפט. ילד שמגיע לכיתה ג' כשהוא כבר מבין ומדבר, האותיות בשבילו הן רק צורה חדשה למשהו שהוא כבר יודע. ילד שמתחיל מהאותיות לומד לפענח סימנים של שפה שהוא לא מכיר."

המחקר על קריאה תומך בסדר הזה יותר משהורים משערים. סטייסי סטורץ' וגרובר וייטהרסט מאוניברסיטת סטוני ברוק עקבו אחרי 626 ילדים מהגן ועד כיתה ד', ופרסמו את הממצאים ב-2002 בכתב העת Developmental Psychology. בכיתות הנמוכות הקריאה נקבעה בעיקר על ידי ידע האותיות והמודעות לצלילים שהילד הביא מהגן. אבל בכיתות הגבוהות יותר, דיוק בקריאה והבנת הנקרא התגלו כשתי יכולות נפרדות, שנשענות על מיומנויות שונות.

ובשפה שנייה ההבדל חד עוד יותר. ארנה לרווג וויבקה אאוקרוסט מאוניברסיטת אוסלו עקבו אחרי 198 ילדים שלמדו לקרוא בשפת אמם ו-90 ילדים שלמדו לקרוא בשפה שנייה, ופרסמו ב-2010 בכתב העת Journal of Child Psychology and Psychiatry. הפענוח והמילים שהילד מבין בשמיעה ניבאו יחד את נקודת ההתחלה של הבנת הנקרא. אבל את ההתקדמות משם ניבא רק דבר אחד: כמה מילים הילד מבין כשהוא שומע אותן. אצל לומדי השפה השנייה הקשר היה חזק אף יותר, והחוקרים המליצו לתת עדיפות גבוהה לשפה הדבורה. ילד שמגיע לאותיות אחרי שהאוזן שלו כבר מכירה את השפה, מבין את מה שהוא קורא.

כמה שעות זה באמת דורש, ומה קובע

ההנחה השקטה של הרבה הורים היא שכשבית הספר יתחיל, זה יסתדר. כמה שעות בשבוע, מורה, ספר.

כרמן מוניוס מאוניברסיטת ברצלונה בדקה ב-2014, בכתב העת Applied Linguistics, 160 לומדי אנגלית שרכשו אותה בכיתה ולא בסביבה דוברת אנגלית, וניתחה את הדיבור שלהם: שטף, מגוון, מורכבות המשפטים. גיל ההתחלה לבדו ניבא מעט. מה שניבא את איכות הדיבור היה כמות החשיפה המצטברת לשפה, ומעל הכל, המגע עם קלט איכותי. לא כמה שנים הילד למד, אלא כמה אנגלית אמיתית עברה דרכו.

"זה בדיוק מה שאני אומרת להורים," אומרת ברלב. "כמה שעות בשבוע של אנגלית כמקצוע לא עושות שפה, בשום גיל. ילד שרוכש שפה שומע אותה כל יום, בקטן. סרטון קצר, שיר ברקע בארוחת הערב, ואותו משפט שחוזר בכמה סיטואציות באותו שבוע. פעם בסרטון, פעם בשיר, פעם כשאת שואלת אותו בדרך הביתה How was your day. אותו משפט בדיוק. זה מה שמדביק אותו."

החזרה הזאת נבדקה גם במעבדה. ג'סיקה הורסט ועמיתיה מאוניברסיטת סאסקס הראו ב-2011 שילדים ששמעו את אותם שלושה ספרים שוב ושוב זכרו מילים חדשות שבוע אחר כך, בעוד ילדים ששמעו תשעה ספרים שונים שכחו אותן. הורים נוטים לחפש עוד תוכן. המוח של הילד רוצה את אותו תוכן, עוד פעם.

ויש עוד דבר שמשתנה דווקא בגיל בית הספר, ולטובת ההורים. מטא-אנליזה של גבריאל סטראוס וג'ניפר סמסון מ-2021, שאיגדה 59 מחקרים על למידה מסרטונים בגילאי אפס עד שש, מצאה שהפער בין למידה מאדם חי ללמידה מסרטון מצטמצם עם הגיל, ומעל גיל שלוש הוא קטן פי שלושה בערך מאשר לפני כן. ילד בכיתה ב' לומד מסרטון שבנוי נכון, שפונה אליו ומחכה לתשובה שלו, כמעט כמו ממורה שיושבת מולו. "והוא לומד ממנו בלי לחץ, וזה בגיל הזה ההבדל הגדול."

הלחץ של הכיתה, והילד שיודע את התשובה ולא מרים יד

הסרטון של השיעור הראשון במועדון בנוי סביב רגע אחד: לולה יודעת את התשובה, והיד שלה כאילו מודבקת לשולחן. ברלב אומרת שהיא בחרה את הרגע הזה בכוונה.

"זה הילד שאני הכי מכירה. יודע, ולא מרים יד. ובאנגלית זה קורה עוד יותר, כי כל מילה שהוא אומר יכולה להיות לא נכונה, ומישהו יתקן אותו. ילד שמתקנים אותו מפסיק לדבר. ילד שבוחנים אותו, 'נו, איך אומרים כלב באנגלית', שותק. לחץ סוגר את הערוץ בדיוק כשהוא אמור להיפתח."

מטא-אנליזה מ-2019 של יאסר טימורי, ג'וליה גצה ולוק פלונסקי, שאיגדה 97 מחקרים על כמעט 20,000 לומדי שפה ב-23 מדינות, מצאה קשר שלילי עקבי בין חרדה להישגים בשפה. ההשפעה השלילית הייתה החזקה ביותר אצל ילדים בגיל בית הספר היסודי. הכיתה שבה הילד לומד אנגלית בפעם הראשונה היא בדיוק המקום שבו הפחד עולה לו הכי ביוקר.

הפתרון של ברלב הוא שהילד יגיע לכיתה כשהוא כבר יודע שהוא יכול. "כשילד בא לכיתה ג' עם משפטים שהוא כבר אמר מאה פעם בסלון, המורה שואלת והיד עולה. לא כי הוא הכי טוב, אלא כי הוא לא מפחד. ובשביל זה אני עובדת. אני מלמדת ילדים אנגלית כדי ללמד אותם משהו הרבה יותר גדול, שהם יכולים." על הדרך שבה זה נבנה היא כתבה במדריך איך לגרום לילדים לדבר אנגלית בביטחון.

ולצד זה, עיקרון שלה שנשמע הפוך ממה שמקובל בחוגים: היא מתרגמת לעברית, בכוונה. "זו שפה שנייה, והילד צריך עוגן. כשהוא יודע תרגום מדויק, ולא צריך לנחש לפי תמונה, הוא מעז לנסות. כשהוא מנחש, הוא שותק." ג'ים קאמינס מאוניברסיטת טורונטו כתב כבר ב-2007 שלהנחה שהשיעור צריך להתנהל בשפת היעד בלבד יש "תמיכה מינימלית במחקר".

מה ההורה עושה בפועל

מעט מאוד, אומרת ברלב, וזה לא סיסמה. "רוב ההורים שפונים אליי לא מרגישים בנוח עם אנגלית בעצמם. אז הם לא המורים. הם הקהל. הילד שומע את השפה מהסרטונים ומהשירים, ואמא יושבת לידו ושמחה כשהוא מתחיל. זה הכל. אמא רק לוחצת PLAY."

שלושה דברים היא כן מבקשת, וכולם קשורים לכיתה ב' באופן מיוחד. לא לבחון, גם כשמתחשק, גם כשסבתא מבקשת שיגיד משהו באנגלית. לא לתקן הגייה, כי הוא ישמע את ההגייה הנכונה מספיק פעמים בסרטונים וישתפר לבד. ולא להשוות לילד אחר בכיתה, כי שלושת השלבים לא רצים באותו קצב אצל אף שני ילדים.

איך יודעים שזה עובד? "קודם תשימי לב שהוא מבין הוראה באנגלית בלי שתרגמת. אחר כך הוא ישלוף מילה באנגלית באמצע משפט בעברית. ויום אחד הוא יגיד משפט שלם שאף אחד לא לימד אותו, ולא יידע להסביר לך מאיפה הוא יודע את זה. אצל ילדים בגיל הזה זה קורה מהר. אמהות שולחות לי סרטונים כל שבוע."

אז מאיפה מתחילים

לפי הגיל, ובלי להמתין לכיתה ג'.

לילדים בכיתות א' עד ג' היא בנתה את מסע הקסם, תוכנית אנגלית מדוברת לילדים בגילאי 6 עד 10, שבנויה כולה על סיטואציות מהחיים של ילד בגיל הזה: היכרות, טיול, יום הולדת, בוקר, מכולת. משפטים שלמים, לא רשימות, והילד לומד לבד מול המסך.

למי שרוצה לראות קודם איך זה נראה, יש סדרת סרטונים חינמית ללימוד אנגלית לילדים בשיטת שפת האם, שלושה שיעורים שנשלחים למייל, וערוץ היוטיוב "מיס אילה - אנגלית זו אהבה" עם עשרות סרטוני לימוד לפי נושאים. "תני לו לראות סרטון אחד ותראי מה קורה בבית באותו שבוע. אני לא צריכה לשכנע אותך. הוא ישכנע אותך."

ולמי שרוצה רציפות, מועדון מיס אילה: כל חודש נושא אחד, עם הסרטונים, השירים, הסיפורים, המשחקים ודפי ההדפסה שמתאימים לו, ובכל חודש הילדים פוגשים אותה בהופעה חיה בזום. החודש הנושא הוא "חזרה לבית ספר", ולולה עוברת בו את היום הראשון שלה, מהרוכסן התקוע בבוקר ועד It was the best day בשער בית הספר. מגיל שנתיים ועד כיתה ג'.

"ילד שמגיע לכיתה ג' ואנגלית כבר לא זרה לו, בית הספר רק מוסיף לו את האותיות," אומרת ברלב. "ובכיתה, כשהמורה שואלת, היד שלו עולה. בשביל הרגע הזה אני כאן."

אילה ברלב (מיס אילה) היא מורה לאנגלית, יוצרת תוכן לילדים ומייסדת מיס אילה, בית ספר דיגיטלי ללימוד אנגלית לילדים מגיל שנתיים ועד כיתה ו', בגישת "שפת אם שנייה": דיבור לפני אותיות, משפטים שלמים במקום רשימות מילים, ועברית כעוגן. יותר מ-40,000 ילדים למדו בתוכניות שלה, ואותה שיטה פועלת גם בעשרות בתי ספר וגנים בישראל דרך Kidspeak School. ההורה, לשיטתה, לא צריך להפוך למורה: "אמא רק לוחצת PLAY". מאמרים נוספים שלה על איך ילד לומד שפה ועל איך ללמד ילד לקרוא באנגלית מתפרסמים באתר שלה.

שאלות נפוצות: אנגלית בכיתות א' עד ג'

מאיזו כיתה לומדים אנגלית בבית הספר בישראל?

אנגלית היא מקצוע חובה מכיתה ג' ועד סוף כיתה י"ב, לפי דוח מבקר המדינה מיולי 2024. חלק מבתי הספר מקדימים לכיתות א' או ב' ביוזמתם, אבל זו הקדמה מקומית ולא חובה של המערכת. בכיתה ב' רוב הילדים בארץ עדיין לא פוגשים אנגלית בבית הספר.

מה ילד בכיתה ב' אמור לדעת באנגלית?

לפי מיס אילה, שלושה דברים, וכולם קשורים לשיחה ולא לאותיות: להבין הוראה פשוטה באנגלית בלי תרגום (Sit down, Listen to the teacher), לענות על שאלה פשוטה (How was your day?), ולהגיד משפט אחד בסיטואציה שמתאימה לו (This is my desk). ספירת מילים ואלף-בית לא מודדים את זה.

האם כדאי ללמד ילד אותיות באנגלית לפני כיתה ג'?

עדיף שהילד יגיע לאותיות כשהוא כבר מבין ומדבר קצת, כמו בעברית. מחקר על 626 ילדים מהגן ועד כיתה ד' מצא שבכיתות הגבוהות הבנת הנקרא נשענת על מיומנויות שונות מפענוח האותיות, ומחקר על לומדי שפה שנייה מצא שרק המילים שהילד מבין בשמיעה ניבאו את ההתקדמות בהבנת הנקרא. דיבור קודם, אותיות אחר כך.

הילד שלי בכיתה ב' ועוד לא התחיל אנגלית. פספסנו את הגיל?

לא. במחקר על יותר מ-669 אלף דוברים, רמה של דובר ילידי הושגה אצל מי שהתחיל עד גיל 10 עד 12, ומחקר אחר מצא שחלון אוצר המילים נסגר סביב גיל תשע והדקדוק סביב שתים עשרה. ילד בן שבע או שמונה עדיין בתוך החלון, וכל שנה שמחכים מצמצמת אותו. הזמן להתחיל הוא עכשיו, לא בכיתה ג'.

כמה זמן ביום צריך להקדיש לאנגלית בכיתה ב'?

סרטון קצר ביום, שיר ברקע ומשפט אחד שחוזר בכמה סיטואציות באותו שבוע. מה שקובע הוא לא מספר השעות אלא החשיפה המצטברת לאנגלית אמיתית: מחקר על 160 לומדי אנגלית בכיתה מצא שכמות החשיפה ואיכות הקלט ניבאו את הדיבור טוב יותר מגיל ההתחלה ומשנות הלימוד.

איך עוזרים לילד בכיתה ב' באנגלית כשההורים לא יודעים אנגלית?

ההורה לא צריך ללמד. הילד שומע את השפה מסרטונים ושירים שבנויים כמשפטים שלמים בתוך סיטואציות, וההורה מפעיל אותם, יושב לידו, לא בוחן ולא מתקן הגייה. תרגום לעברית של המשפטים הוא עוגן שעוזר לילד להעז, לא טעות. אפשר להתחיל בסדרת הסרטונים החינמית של מיס אילה או בערוץ היוטיוב שלה.

**הידיעה בשיתוף אתר מיס אילה

מקורות

• מבקר המדינה (2024). לימודי אנגלית במערכת החינוך. דוח שנתי של מבקר המדינה, יולי 2024.

• Hartshorne, J. K., Tenenbaum, J. B., & Pinker, S. (2018). A critical period for second language acquisition: Evidence from 2/3 million English speakers. Cognition, 177, 263-277.

• Granena, G., & Long, M. H. (2013). Age of onset, length of residence, language aptitude, and ultimate L2 attainment in three linguistic domains. Second Language Research, 29(3), 311-343.

• Storch, S. A., & Whitehurst, G. J. (2002). Oral language and code-related precursors to reading: Evidence from a longitudinal structural model. Developmental Psychology, 38(6), 934-947.

• Lervåg, A., & Aukrust, V. G. (2010). Vocabulary knowledge is a critical determinant of the difference in reading comprehension growth between first and second language learners. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51(5), 612-620.

• Muñoz, C. (2014). Contrasting effects of starting age and input on the oral performance of foreign language learners. Applied Linguistics, 35(4), 463-482.

• Horst, J. S., Parsons, K. L., & Bryan, N. M. (2011). Get the story straight: Contextual repetition promotes word learning from storybooks. Frontiers in Psychology, 2, 17.

• Strouse, G. A., & Samson, J. E. (2021). Learning from video: A meta-analysis of the video deficit in children ages 0 to 6 years. Child Development, 92(1), e20-e38.

• Teimouri, Y., Goetze, J., & Plonsky, L. (2019). Second language anxiety and achievement: A meta-analysis. Studies in Second Language Acquisition, 41(2), 363-387.