"סינוואר רצה להחזיק בחטופים לשנים": מאחורי הקלעים של המו"מ

ברט מקגורק, מי שלקח חלק מרכזי בדיונים הרגישים במלחמת חרבות ברזל, חשף בראיון לפודקאסט "Call me Back" של דן סינור לרגל צאת ספרו "Brink" כי דרישת הבסיס של חמאס לאורך המגעים הייתה עקבית וקיצונית.

לדבריו, חמאס דרש את שחרור כל האסירים הפלסטינים בתמורה לחטופים, את הישארותו בשלטון, וחזרה מלאה לסטטוס קוו של ה־6 באוקטובר, מתוך אמונה של סינוואר שהמלחמה תסתיים והחטופים יוחזקו לשנים ארוכות כמו במקרה של גלעד שליט. מקגורק סיפר כי בעסקת נובמבר 2023 סירב חמאס לשחרר בכוונת תחילה את הנשים הצעירות שנותרו, וניסה לדלג עליהן כדי לשמור על הפסקת האש, הצעה שישראל דחתה על הסף בטענה שזהו גזר דין מוות עבורן.

נקודת השבר באסטרטגיה האמריקנית, לדברי מקגורק, התרחשה בסוף אוגוסט 2024 עם גילוי גופותיהם של ששת החטופים שנרצחו במנהרה ברפיח. בעקבות הבשורה שקיבל מראש ה־CIA ביל ברנס, זרק מקגורק את רשימת השמות על השולחן והצהיר כי לא תושג עסקת חטופים עד שחיא סינוואר ימות.

מקגורק ביקר גם את הלחץ הפומבי שהפעיל הממשל האמריקני נגד ישראל סביב הפעולה ברפיח באביב 2024, וציין כי בעוד שהוויכוח המיוסר לא עצר את ישראל, הוא שירת את סינוואר ועודד אותו להקשיח עמדות מתוך מחשבה שישנו קרע בין וושינגטון לישראל. לדבריו, הרעיון שקיצוץ הסיוע הצבאי היה עוצר את הלחימה אינו מבוסס, שכן לישראל תעשיית נשק מהגדולות בעולם והיא הייתה ממשיכה להילחם.

התפנית ההיסטורית התרחשה בינואר 2025 בעקבות חיסול סינוואר והפגיעה בחיזבאללה, אז שיתפו פעולה ממשל ביידן היוצא וצוות המעבר של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ. מקגורק חבר לסטיב ויטקוף, שליחו המיועד של טראמפ, כדי ליצור חזית אחידה מול קטאר והצדדים. לדבריו, טראמפ הציב דדליין מוחלט וקבע שאם החטופים לא יהיו בבית עד יום ההשבעה יהיה "גיהנום לשלם". מקגורק העניק קרדיט מלא לטראמפ ולוויטקוף, ומסר לקראת סיום הראיון מסר ברור לממשלים העתידיים בארצות הברית כי ישראל לא תאפשר שוב לאיומים להתאסף על גבולותיה, וכי כל ראש ממשלה ישראלי יפעל צבאית כדי להגן על עמו.