ממריאים מחדש: שני נשרים שוחררו בגליל עם משדרי GPS

עם משדרי GPS חדשים על גבם, שני נשרים שנלכדו מהטבע שוחררו בימים האחרונים בחזרה לטבע בגליל התחתון. המשדור והשחרור בוצעו במסגרת פרויקט "פורשים כנף", המשותף לחברת החשמל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים ופועל למניעת הכחדתם ולאישוש אוכלוסיות הנשרים והעופות הדורסים בישראל.

שני הנשרים קיבלו תגי זיהוי, וכבר לאחר השחרור סיפק המשדור מידע מסקרן: מנתוני התנועה של עולה כי אחד הפרטים עף לכיוון הכרמל והשני לגמלא בגולן.

תנועתו של הפרט הצעיר, שבקע באביב השנה, מעלה את האפשרות שמדובר באחד הגוזלים שבקעו ופרחו במושבת הנשרים הטבעית בכרמל.

לדברי אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, הנשרים נלכדו במסגרת פעילות ניטור ארצית, באחד ממתקני האקלום שמפעילה רשות הטבע והגנים.

"חלק מהנשרים שאנחנו לוכדים כבר סומנו בעבר, ולכן אנחנו מכירים לפחות חלק מההיסטוריה שלהם. חלקם הם ילידי גרעין הרבייה שהושבו לטבע. הפרט הצעיר לא נשא סימון קודם, ולכן לא היה בידינו מידע היסטורי או בריאותי קודם לגביו. הלכידה הנוכחית היא למעשה נקודת ההיכרות הראשונה שלנו איתו.

לקראת השחרור נלקחו מהנשרים דגימות דם לצורכי מחקר ומעקב והם צוידו במשדרי GPS מיוחדים, שמאפשרים לנו לעקוב באופן שוטף אחר מסלול מעופם. הדגימות שנלקחות במסגרת פעילות הניטור מאפשרות לבחון, בין היתר, הימצאות פתוגנים ומתכות כבדות העלולות להשפיע על בריאות הנשרים. המידע שנאסף מסייע לנו ללמוד לא רק על מצבם של הפרטים שנלכדים, אלא גם על מצבה של אוכלוסיית הנשרים ועל הסביבה שבה היא חיה", הוא אומר.

לדברי הצופה, כיום נעים בשמי ישראל מעט יותר מ-100 נשרים הנושאים משדרי GPS - קרוב למחצית מאוכלוסיית הנשרים החיה בישראל. ברשות הטבע והגנים מתכננים למשדר בסתיו הקרוב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, כ-60 נשרים נוספים, במטרה להגיע למצב שבו כ-75% מאוכלוסיית הנשרים בישראל נושאת משדר.

אחד מהנשרים ששחוררוצילום: רט"ג

"המשדרים מספקים לנו מידע שוטף על מיקומם, מסלול מעופם והתנהגותם של הנשרים ומהווים כלי מרכזי בשמירה עליהם", מסביר הצופה. "מערכת ההתרעות מאפשרת לנו לזהות בזמן אמת אירועים חריגים. למשל, כאשר נשר נוחת בנקודה מסוימת, בהתאם למידע שמתקבל יכולים פקחי רשות הטבע והגנים לצאת לשטח, לבדוק מה משך אותו למקום ולבחון אם קיימת בו סכנה.

"באמצעות המידע ניתן, בין היתר, לאתר פגרים שעלולים לסכן את הנשרים וחיות בר אחרות, לבצע פעולות סניטציה ולפנות מהשטח פגרים החשודים כמורעלים או כאלה שעלולים להכיל חומרים מסוכנים, ובהם תרופות וטרינריות.

כאשר נשר נפגע, המשדר מאפשר לנו להגיע אליו במהירות, לנסות להצילו, לאתר את מקור הפגיעה ולפעול כדי למנוע מקרים נוספים. המשדרים הם העיניים שלנו בשטח. בלעדיהם אנחנו עיוורים באפלה. הם מאפשרים לנו לדעת היכן הנשרים נמצאים, לזהות בזמן אמת סכנות ומפגעים ולהגיע אליהם כשצריך.

המידע שאנחנו מקבלים מכל נשר ממושדר מסייע לנו לא רק לשמור על הנשרים, אלא להבין טוב יותר מה מתרחש בסביבה כולה ולפעול לצמצום הסכנות למערכת הטבעית", מוסיף הצופה.

בישראל מקנן ולן הנשר במושבות במצוקים גבוהים ותלולים, בין היתר בגמלא, בגליל המזרחי, בכרמל, במדבר יהודה ובמצוקי הנגב. בשנים האחרונות התבססה מחדש מושבת קינון במצוקי הכרמל, לאחר עשרות שנים שבהן נעדר הנשר כמקנן מהאזור. הנשר ניזון מפגרים וממלא תפקיד חשוב במיוחד במערכת האקולוגית. בהיותו אוכל פגרים הוא מסייע בסילוקם מהשטח ובצמצום גורמי תחלואה המצויים בהם. בחיפוש אחר מזון מסוגלים הנשרים להתרחק מאות קילומטרים ממקומות הלינה שלהם, ומאתרים פגרים באמצעות חוש ראייה מפותח ובאמצעות מעקב אחר תנועתם של נשרים ובעלי חיים אחרים.

נשרים בעין עבדתצילום: נגה שטינמץ

הרעלות: איום מרכזי

בתחילת המאה ה-20 חיו בישראל ככל הנראה אלפי נשרים, אולם מספרם הצטמצם מאוד בעשורים האחרונים. הרעלות הן האיום המרכזי והחמור ביותר על אוכלוסיית הנשרים בישראל. מדובר בהרעלות הנגרמות משימוש בלתי חוקי בחומרי הדברה רעילים נגד טורפים, כאשר הנשרים ניזונים מהפגרים המורעלים ונפגעים אף שלא היו יעד ההרעלה.

לכך נוספה בשנים האחרונות גם סכנה מפגרים של בעלי חיים שטופלו בתרופות וטרינריות המסוכנות לנשרים (ולכל מי שאוכל מהם) והושארו בשטח. איומים נוספים הם התחשמלות, התנגשות בתשתיות ובטורבינות רוח והפרעה של מטיילים באזורי קינון ולינה. הסיכון להתחשמלות צומצם באופן משמעותי בעקבות פעולות מניעה ומיגון שמבצעת חברת החשמל במסגרת פרויקט "פורשים כנף".