"יום השחרור היה קשה מיום החטיפה": עדותה המרגשת של שורדת השבי
ילנה טרופנוב סיפרה בראיון ל"קול ברמה" על מסע האמונה וההתחזקות שעברה, ועל התקופה שבה המתינה לבנה סשה. היא תיארה כיצד מצאה כוחות בתפילה וחשפה כי גם בנה עבר תהליך דומה וחזר מאמין
- חני לוין
- כ"ו תשרי התשפ"ז
בראיון מיוחד לרדיו "קול ברמה", בתוכנית "שמונה אפס אפס" בהגשת ישראל כהן ויקי אדמקר, שיתפה שורדת השבי ילנה טרופנוב במסע האמונה וההתחזקות שעברה מאז פרוץ המלחמה, ובדאגה העמוקה לבנה סשה שהוחזק תקופה ממושכת בשבי.
טרופנוב, שהוחזקה בשבי 54 ימים, תיארה את הרגעים המטלטלים שחוותה עם שובה: "אני תמיד אומרת שיום השחרור שלי היה יום יותר קשה מיום החטיפה שלי. ביום החטיפה לא ידעתי מה קורה לכל המשפחה שלי. כשהשתחררתי ונודע לי שבעלי נרצח והבן היחיד שלי חטוף, הבנתי שאין לי משפחה, הבית שרוף, ולא ידעתי מה לעשות".
ברגעי השבר הללו, סיפרה, מצאה את כוחותיה בתפילה ובשיבה למקורות: "הבנתי שכנראה השתחררתי בשביל להתפלל שהבן שלי יחזור. נסעתי עם קבוצה של עוד משפחות בראשי חודשים לקברי צדיקים, התפללתי, והתחלתי לשמור שבת וכשרות והכול. זה מה שהיה לי לעשות".
כשנשאלה על תקופת הציפייה הממושכת, שארכה למעלה משנה עד לשחרור בנה, הגדירה אותה כ"חור אחד שחור" שנמחק מחייה, אך הדגישה לצד זאת את נקודות האור: "מצד שני, זו הייתה גם תקופה שהשם שלח לי אנשים טובים שעזרו ותמכו בי. אני אומרת כל יום תודה לקדוש ברוך הוא ששלח לי את האנשים האלה, ומאוד התקרבתי להשם".
במהלך השיחה עלה מפגש מיוחד שקיימה בעבר במעונו של פוסק ההלכה מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א. באותו מפגש הביעה חשש כיצד ייראה הקשר עם בנה לכשישוב, לאור התקרבותה המשמעותית לשמירת תורה ומצוות לעומת אורח החיים שקדם לכך. "גיליתי שגם הוא עבר שם תהליך במקביל אליי, וברוך השם חזר בן אדם מאמין", חתמה טרופנוב בהתרגשות.
המסר שלה: ״לא לאבד תקווה אפילו במצבים הכי הכי קשים. לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולדעת שהוא מסדר הכל הכי טוב שאפשר וגם תמיד יש על מה להגיד תודה״.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות