רבבות חמושים ומנהרות ארוכות: מה נותר מכוחו של חמאס אחרי שלוש שנות מלחמה?

121 מגויסים חדשים, שבעה ימי אימונים ו-28 שעות הכשרה בלבד. 116 מהם סיימו בהצלחה. אלה המספרים שהופיעו במסמך שלל של גדוד שג'אעיה בחמאס, שנמצא בידי צה"ל ונחשף בחודש מאי האחרון. ההכשרה נערכה בין 17 בפברואר ל-1 במרץ 2025, במהלך הפסקת האש עם ישראל, וכללה שימוש בנשק, מיומנויות לחימה, התגוננות מכטב"מים, עזרה ראשונה והפקת לקחים מהמלחמה.

המסמך, שפורסם בידי מכון עמית למחקר טרור ומודיעין, סיפק הצצה למנגנון שבאמצעותו ניסה חמאס למלא את שורותיו לאחר האבדות הכבדות שספג. האימונים קוצרו לשבוע בלבד, אך התנהלו באמצעות מערך הדרכה מסודר, עם מדריכים, חלוקה לקבוצות ומבחני סיום. מלבד הכשרה צבאית עברו המתגייסים גם שיעורי דת ונדרשו להישבע אמונים לארגון.

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, מספר החמושים שנותרו בחמאס עדיין שנוי במחלוקת. לפי הערכות שפורסמו בסוף ספטמבר בחדשות 12, הזרוע הצבאית מחזיקה כיום בין 25 אלף ל-30 אלף חמושים, בהם פעילים חדשים שגויסו במהלך המלחמה. דובר חמאס חאזם קאסם הכחיש את הדיווח, ולא פורסמה ספירה עצמאית שמאפשרת לאמת את המספר.

תקיפות בעזהצילום: פלאש 90

גם אם ההערכה קרובה למציאות, היא אינה משקפת בהכרח את כוחו של חמאס ערב המלחמה. באוקטובר 2023 הוערכה מצבת כוח האדם של גדודי עז א-דין אל-קסאם בכ-25 עד 30 אלף לוחמים, אך רבים מהם היו חלק ממסגרות צבאיות מאורגנות, בעלות מפקדות, מערכות תקשורת ומלאי אמצעי לחימה שהוכן במשך שנים. מגויס שעבר שבוע הכשרה אינו בעל אותה כשירות כמו לוחם ותיק.

המפקדים חוסלו, מאות קילומטרים נותרו מתחת לאדמה

הפגיעה המשמעותית ביותר בחמאס הייתה בשרשרת הפיקוד שלו. מוחמד דף, יחיא סינוואר ומוחמד סינוואר חוסלו במהלך המלחמה, לצד מפקדי חטיבות וגדודים רבים. במאי האחרון חיסל צה"ל גם את עז א-דין אל-חדאד, שעמד בראש הזרוע הצבאית לאחר חיסול מוחמד סינוואר, וכעבור פחות משבועיים חוסל גם מחליפו, מוחמד עודה.

רצף החיסולים פגע במנגנון הפיקוד שהפעיל את המתקפה ב-7 באוקטובר וביכולתו של חמאס לנהל מערכה רחבה ומתואמת. הארגון ממשיך להפעיל חוליות חמושות, אך אין כיום אינדיקציה פומבית לכך שהצליח לשחזר את מערך החטיבות והגדודים כפי שפעל לפני המלחמה.

גם התשתית התת-קרקעית ספגה פגיעה קשה, אך טרם הושמדה. בפברואר השנה העריך צה"ל שלפחות 60% מרשת המנהרות, שאורכה הכולל הוערך ב-550 עד 650 קילומטרים, עדיין נותרו שלמים. ביולי הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי 83% מהמנהרות באזורים שבשליטת צה"ל כבר הושמדו. שני הנתונים אינם סותרים בהכרח: הראשון התייחס לרשת המנהרות בכלל הרצועה, והשני רק לשטחים שצה"ל מחזיק בהם.

העבודה נמשכת גם כעת. ב-6 באוקטובר הודיע צה"ל כי השמיד תוואי תת-קרקעי נוסף באורך קילומטר וחצי בצפון הרצועה, ממזרח לקו הצהוב. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 ממשיכים כוחות ההנדסה לאתר מנהרות, לחקור אותן ולהשמיד אותן, בעיקר בשטחים שבשליטה ישראלית.

באזורים שבשליטת חמאס, לעומת זאת, התמונה חלקית יותר. לפי הדיווח בחדשות 12, הארגון ממשיך לתחזק תוואים קיימים ולשקם תשתיות תת-קרקעיות. המנהרות שנותרו מעניקות לו אפשרות להסתיר אמצעי לחימה, להעביר פעילים ולשמור על יכולת פעולה גם לאחר הפגיעה במוצביו שעל פני הקרקע.

פעילות כוחות אוגדה 99 בצפון רצועת עזהצילום: דובר צה"ל

בתחום הרקטי ניכרת ירידה משמעותית בהיקף האיום. לפי נתוני צה"ל שפורסמו ביום השנה השלישי לטבח, מאז תחילת המלחמה שוגרו מרצועת עזה לעבר ישראל כ-10,200 רקטות ופצצות מרגמה. הנתון מצטבר על פני שלוש שנים ואינו מלמד על המלאי הנוכחי.

לפי הפרסום בסוף ספטמבר, חמאס ממשיך להפעיל מחרטות לייצור רקטות במוקדים שבהם צה"ל לא תמרן ובתוך אזורים מאוכלסים. בנוסף דווח על הברחות אמצעי לחימה באמצעות רחפנים ממצרים ועל חלוקת נשק גם לתומכים שאינם חברים רשמיים בארגון. לא פורסם אומדן מאומת לכמות הרקטות המיוצרות או להיקף ההברחות, ולכן קשה לקבוע מהו קצב ההתעצמות בפועל.

הכוח שנשאר בידי חמאס גם מחוץ למנהרות

היכולת הצבאית שנותרה לחמאס קשורה גם למנגנוני השלטון והביטחון שהוא ממשיך להפעיל. ישראל אמנם שולטת כיום בכשני שלישים משטח הרצועה, אך חמאס מוסיף להחזיק בשליטה מעשית בחלקים נרחבים מהשטח המאוכלס שנותר מחוץ לשליטה הישראלית.

בתחקיר שפרסמה רויטרס בפברואר, על בסיס מסמך הערכה צבאי ישראלי ומקורות ברצועה, נחשף כי חמאס פעל למנות מחדש בעלי תפקידים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות ובמערכת הביטחון. לפי המסמך, 14 מתוך 17 משרדי הממשלה ו-13 מתוך 25 הרשויות המקומיות חזרו לפעול לפחות באופן חלקי.

במקביל המשיך הארגון לגבות מסים, בין היתר מסחורות שהוכנסו לרצועה, ולשלם משכורות לעובדי מנגנוניו ולפעילים חמושים. מקורות בחמאס מסרו לרויטרס כי השכר הממוצע עמד על כ-1,500 שקל בחודש. השליטה בכסף, במנגנוני האכיפה ובמשרות הציבוריות מאפשרת לארגון לשמר השפעה גם ללא שליטה צבאית מלאה בשטח.

מנגד, חמאס נאלץ להתמודד עם התארגנויות פלסטיניות חמושות המתנגדות לו, חלקן בתמיכת ישראל. לפי נתוני ארגון ACLED, מאז הפסקת האש נרשמו עשרות עימותים אלימים בין הקבוצות האלה לבין אנשי חמאס, לרבות תקיפות נגד מפקדים ואנשי מנגנוני הביטחון שלו.

בינתיים, גם המסלול המדיני לפירוק הארגון מנשקו נותר תקוע. תוכנית טראמפ, שהביאה להפסקת האש באוקטובר 2025, קבעה כי חמאס יפורק מנשקו וכי האחריות הביטחונית תועבר בהדרגה למנגנון פלסטיני חדש בפיקוח בינלאומי. חמאס הביע נכונות להעביר את נשקו לאחסון בפיקוח ממשלת טכנוקרטים, אך ישראל דחתה את המתווה ודרשה פירוק מלא מנשק לפני נסיגה נוספת.

ועדת הניהול הפלסטינית שמונתה בינואר טרם נכנסה לרצועה, וכוח הייצוב הבינלאומי המתוכנן עדיין לא הוקם במתכונת שתאפשר לו לקבל את האחריות הביטחונית.

כך, אחרי שלוש שנות לחימה, חמאס איבד את מרבית הנהגתו הצבאית ואת השליטה ברוב שטח הרצועה, אך לא פורק מנשקו ולא חדל לגייס פעילים, להפעיל מנגנוני ביטחון ולתחזק תשתיות לחימה. ביום שלישי השבוע, יממה לפני יום השנה השלישי לטבח, הודיע צה"ל על השמדת עוד קילומטר וחצי של מנהרות בצפון הרצועה.