"המינוי שלי בוטל בגלל אנטישמיות": הפוליטיקאי ההולנדי-ישראלי שובר שתיקה

גידי מרקושובר בן ה-48, יליד תל אביב וחבר הפרלמנט ההולנדי, היה במרחק נגיעה מתפקיד סגן ראש ממשלת הולנד והשר לענייני הגירה ב-2024. אלא שאז, שירותי הביטחון המקומיים פסלו את מינויו. "השב"כ ההולנדי לא רצה את המינוי שלי בגלל הקשרים שלי לישראל", הוא חושף בראיון לאיתמר אייכנר ב-Ynet. "אף פעם לא שמעתי מה הם רמזו בדיוק, אבל חשבו שאני קרוב מדי לישראל. זו הייתה אנטישמיות. אם היו אומרים שאני קשור לבלגיה לא הייתה שום בעיה".

מרקושובר הגיע לפוליטיקה לאחר ששימש כאחראי על אבטחת מוסדות יהודיים בהולנד. ב-2015 נבחר לסנאט, וכעבור שנתיים הצטרף לבית הנבחרים תוך שהוא מוותר על אזרחותו הישראלית. לאורך שנים שימש כמספר 2 במפלגת החירות (PVV) של חירט וילדרס, אך בעקבות ביטול המינוי נפרדו דרכיהם. "וילדרס לא גיבה אותי ולא את ישראל. הוא היה יכול להגיד שזה כלום, אבל הוא התקפל כמו נוצה ברוח", אומר מרקושובר. בעקבות כך פרש מהמפלגה יחד עם שישה חברי פרלמנט נוספים והקים את מפלגת הימין החדשה DNA.

על החלטתה האחרונה של ממשלת הולנד להחרים מוצרים מיהודה ושומרון, אומר מרקושובר כי היא חלק מתהליך של התרחקות הדרגתית. "הולנד הפכה בעשור האחרון ליותר אנטי-ישראלית. הם אורזים את החרם כדין בינלאומי, אבל מאחורי התחפושת מסתתרת אנטישמיות". לטענתו, המניע המרכזי של הממשלה הוא אופורטוניזם פוליטי: הפנייה לקהל המהגרים ול"שמאל הווקיסטי" משתלמת אלקטורלית. "הרחובות הורעלו נגד ישראל", הוא קובע ומתייחס לציד אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם אשתקד, "מי שהולך עם מגן דוד עלול להיות ניצוד".

באשר למצבה של הקהילה היהודית בהולנד, מרקושובר מתאר מציאות מורכבת של "חיים בבועה". לדבריו, כמעט כל משפחה יהודית בסביבתו שוקלת לעזוב לישראל. "העתיד של העם היהודי הוא בישראל, זה המקום הטבעי. בגלות אתה אולי נהנה משוויון זכויות על הנייר, אבל במציאות המעמד שלך לא דומה לזה של השכנים הלא יהודים", הוא מסכם. מרקושובר משתתף היום (חמישי) בכנס הבינלאומי השנתי ללוחמה בטרור של המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן.