נחשף: צבא ארה"ב מאמץ את השיטות הישראליות להצלת חיים בקרב

שורה הולכת וגדלה של אמצעים להצלת חיים בשדה הקרב צמחו בצה"ל במהלך המלחמה הרב-זירתית שהובילה ישראל, כעת, הטכנולוגיות החדשות הללו מסייעות גם לארצות הברית. מומחה רפואה בכיר בצה"ל, המתמחה ברפואת שדה קרב, הציג בפני רשת "פוקס ניוז דיגיטל" את הנתונים והתובנות העדכניים ביותר לגבי שיעורי ההצלחה של ישראל בהצלת חיי חיילים.

התמרון הקרקעי המורכב של ישראל ברצועת עזה נגד חמאס, שהחל באוקטובר 2023 לאחר פלישת הארגון לישראל ב-7 באוקטובר, הביא עמו טקטיקות רפואיות מתקדמות ופורצות דרך לשדה הקרב. כזכור, חמאס רצח באכזריות מעל ל-1,200 בני אדם בדרום ישראל, בהם יותר מ-40 אזרחים אמריקנים, וחטף 251 בני אדם.

דובר צה"ל פירט את ההתקדמות בתחום ומסר: "חיל הרפואה של צה"ל התאים את היכולות המבצעיות שלו במהלך המלחמה, לרבות פינוי נפגעים, טכנולוגיות רפואיות חדשניות ומתן טיפול תחת אש בתוואי שטח מאתגרים".

המומחה הרפואי של צה"ל אמר ל"פוקס ניוז" כי במהלך "מלחמת לבנון השנייה (ב-2006 נגד ארגון הטרור חיזבאללה) נדרשו 15 עד 20 דקות עד שטיפול מציל חיים מתקדם הגיע לפצוע. כיום, הטיפול הזה יכול להגיע לפצוע באופן מיידי או בתוך ארבע דקות". לדבריו, "הצבת אנשי רפואה בשדה הקרב, כולל רופא בכל פלוגה, מאפשרת לצה"ל לקבל החלטות קריטיות כבר בשלבים המוקדמים של תהליך הטיפול". בנוסף, השימוש במסוקים לפינוי חיילים פצועים קשה למתקנים רפואיים משחק תפקיד קריטי במניעת מקרי מוות. ההתקדמות השנייה, על פי המומחה, היא "פינוי מהיר", שמשמעותה: "היכולת שלנו לפנות פצועים לבתי חולים בישראל במהירות רבה".

הגורם ציין כי "החל משנת 2013 הושם דגש על שימוש במוצרים מסוימנים לעצירת דימומים", והוסיף כי צה"ל הוא הארגון הרפואי הראשון ש"השתמש בפלזמה בנקודת הפציעה בשטח במקום בתמיסת מלח ומים". פלזמה הוא טיפול מחקרי המבוסס על שימוש בדם של המטופל לאחר עיבוד קצר במכשיר צנטריפוגה. הנוזל המתקבל מוזרק לאזור הפגוע (גיד, רצועה או מפרק) במטרה לסייע בהפחתת כאב.

עוד ציין כי צה"ל יישם מערכת מהירה ומתקדמת לאספקת דם לחיילים פצועים. כדוגמה בולטת: מנות דם נמצאות בצידניות על גבם של כוחות הרפואה הראשוניים כדי לעצור דימומים ולשלוט באיבוד הדם. שיטה זו "הצילה מספרים משמעותיים" של חיילים פצועים.

שיפור נוסף ברפואת החירום באזור הלחימה כולל "מערכת מתקדמת של למידה ואיסוף נתונים, המשדרת את המידע על גבי רשתות טכנולוגיות כך שכל מטפל יכול לראות את נתוני המטופל". המומחה הצה"לי הסביר כי "כל קצין רפואה רלוונטי בשרשרת הטיפול יכול לראות את נתוני המטופל. המערכת הזו הניבה תוצאות טובות מאוד".

מומחה הרפואה של צה"ל הדגיש כי שיעור תמותת הפצועים (Case Fatality Rate) הוא המדד הטוב ביותר לכימות איכות הטיפול. התוצאות בהקשר זה היו דרמטיות: על פי נתוני צה"ל, שיעור התמותה בקרב הפצועים במהלך מלחמת 2006 נגד חיזבאללה עמד על 15%, לעומת 7.1% בלבד במלחמה שהחלה ב-2023. הוא ציין כי מערך הרפואה הצבאית של ישראל נסמך על מחקר יסוד אמריקני משנת 2012, שנקרא "מוות בשדה הקרב (2001-2011): השלכות לעתיד הטיפול בנפגעי קרב", אשר בחן את הסיוע הרפואי האמריקני במהלך המלחמה בעיראק.

ד"ר מארק סיגל, הפרשן הרפואי הבכיר של פוקס ניוז, אמר כי "התפתחויות בשדה הקרב המבוססות על הטכנולוגיות החדישות ביותר שפותחו בישראל לרבות טכניקות כירורגיות וכן הטיפול המתקדם בכוויות לא רק מסייעות לפצועים של היום, אלא גם מניעות קדימה את הרפואה והכירורגיה ברחבי העולם". ספרו האחרון של סיגל, "המלאכים שבינינו: כיצד שליחיו של אלוהים משחקים תפקיד בריפוי", כולל פרק העוסק בחילוץ רפואי במהלך המלחמה בעזה.

צבא ארה"ב וצה"ל משתפים פעולה מזה שנים בדרכים לקידום רפואת שדה הקרב. על פי דו"ח של צבא ארה"ב מאפריל 2026 בשם "הלקחים הרפואיים של צבא ההגנה לישראל", מחברי המחקר הצבאי האמריקני הסבירו לאורך 78 העמודים את הצורך הדוחק לאמץ את ההתקדמות של ישראל מאז פרוץ מערכת "חרבות ברזל" ב-2023.

בדו"ח כתב צבא ארה"ב: "בתחומי הבריאות המבצעית ומוכנות הכוח, צה"ל ביצע צעדי בריאות ציבור יזומים – לרבות מעקב ביולוגי חזק, צוותי רפואה המוצבים בחזית, ופרוטוקולים קפדניים של בטיחות מזון – כדי להפחית איומים בריאותיים ולשמור על מוכנות מבצעית". עוד הזהירו בצבא האמריקני: "למרות ההכנות של ישראל, היא נאלצה לעבור תהליך כואב של שינוי תוך כדי לחימה, שארצות הברית יכולה כעת להימנע ממנו. הזמן להתכונן הוא עכשיו. עצם ההחזקה בכישורים קליניים וטקטיים אינה מספקת".

דובר צה"ל מסר ל"פוקס ניוז" כי מחקר צבא ארה"ב אודות ספקי רפואת החירום של ישראל במהלך המלחמות "היה שיתוף פעולה הדדי, וקצינים אמריקנים הגיעו כדי ללמוד מצה"ל".