277 מעשי אלימות נגד שמונה פעוטות: 10 שנות מאסר לסייעת מ"הגן של סיגל"
רואן עבד אל חי מטירה הורשעה בהתעללות קשה בתינוקות בהוד השרון, שכללה הכאות, טלטולים והטחות לרצפה. בית המשפט גזר עליה 10 שנות מאסר ופיצוי של 450 אלף שקל. השופטת להורים: "לא יכולתם לדעת. אל לכם להלקות עצמכם"
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד גזר היום (ראשון) עשר שנות מאסר בפועל על רואן עבד אל חי, תושבת טירה ששימשה סייעת בתינוקייה ב"גן של סיגל" בהוד השרון, לאחר שהורשעה ב-277 עבירות אלימות והתעללות שביצעה בשמונה פעוטות שהיו תחת אחריותה. בנוסף נגזרו עליה מאסרים על תנאי והיא חויבה לשלם פיצויים בסך כולל של 450 אלף שקלים להורי הפעוטות.
עבד אל חי הורשעה בחודש אפריל, לאחר ניהול הליך הוכחות, במעשי אלימות שביצעה בין החודשים מאי ליולי 2023 כלפי שמונה פעוטות, שהיו אז בני שמונה חודשים עד שנה וחצי.
מהכרעת הדין עולה תמונה קשה של התעללות שיטתית בתינוקות חסרי ישע. עבד אל חי נהגה להכות את הפעוטות, לטלטל אותם, למשוך ולצבוט אותם ולהטיח אותם בחוזקה על הרצפה, תוך התעלמות מבכיים.
במקרים שבהם ניגשו אליה התינוקות או פרצו בבכי, היא התעלמה מהם והמשיכה לצייר או להתעסק בטלפון הסלולרי במשך זמן ממושך.
במקרים אחרים האכילה את הפעוטות במזון שנפל על הרצפה, ובאחד האירועים דחפה בכוח אוכל לפיו של אחד מהם. במספר הזדמנויות אף הותירה פעוטות לבדם בחדר במשך דקות ארוכות, כשהדלת סגורה, בזמן ששהתה עם פעוטות אחרים בחצר.
בית המשפט הרשיע את הסייעת בתשע עבירות של התעללות בקטין חסר ישע על ידי אחראי, ב-146 עבירות של תקיפת חסר ישע על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש וב-122 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות.
בהכרעת הדין עמד בית המשפט על האכזריות שבה בוצעו חלק ממעשי האלימות ועל החומרה המיוחדת שבפגיעה בתינוקות רכים בשנים, שחלקם טרם למדו ללכת ואחרים טרם למדו לדבר, דווקא בידי מי שהייתה מופקדת על שלומם ועל הטיפול בהם.
פרקליטות מחוז מרכז ביקשה לגזור על עבד אל חי 14 שנות מאסר בפועל, אולם בית המשפט קבע עונש של עשר שנות מאסר. לצד המאסר הוטל עליה לשלם פיצוי בסך 450 אלף שקלים, שיחולק בין הורי שמונת הפעוטות בהתאם למידת הפגיעה בכל אחד מהם.
בגזר הדין התייחס בית המשפט לנזק שנגרם לכל אחד מהפעוטות וציטט מפסק דין של בית המשפט העליון, המדגיש את הצורך לבחון את שגרת האלימות כולה ולא רק כל מעשה בנפרד:
"חשוב להתבונן ביער שמבעד לסבך העצים, מעבר לדחיפה, ההטחה או הגרירה הבודדת - בשגרת היום הקשה בגן, במסגרתה נחשפו הפעוטות למעשי אלימות חדשות לבקרים".
בהמשך הציטוט נאמר: "יש להבהיר בקול צלול וברור: אין מקום למעשים נפסדים כאלה, ואין לגלות כלפיהם סלחנות - לא כשיטת חינוך, לא כאמצעי לשמירה על הסדר במסגרת, ולא כתוצר של עייפות ושחיקה הכרוכות בעבודת הטיפול בפעוטות. מי שאינו מסוגל לטפל בפעוטות באופן חומל ומסור כראוי להם - ירחק מגני ילדים".
בסיום גזר הדין פנתה השופטת ישירות להורי הפעוטות, שחלקם ביטאו במהלך הדיונים רגשות אשם על כך שלא הבחינו במתרחש בגן ולא הצליחו להגן על ילדיהם.
"יודעת אני שמבחינת ההורים, פרשה עצובה זו לא באה אל קיצה והדאגה מפני השלכותיה תלווה אותם גם בעתיד", כתבה השופטת.
"דבר אחד אבקש לומר לאלה מביניהם שביטאו במהלך הדיונים רגשות אשם על כך שלא הצליחו להגן על ילדיהם, או שלדעתם לא היו מספיק עירניים למתרחש: לא יכולתם לדעת".
השופטת הסבירה כי הסייעת יצרה כלפי ההורים רושם חיובי, וכי הם פעלו כפי שנדרש מהם לפני שהפקידו את ילדיהם בגן.
"כלפיכם עשתה הנאשמת רושם מצוין. בדקתם מה שהיה צריך לבדוק עובר להכנסת הילדים לגן וקיבלתם המלצות טובות", כתבה.
"חלק מהחומרה בתיק זה נובעת מכך שהמעשים נעשו כלפי פעוטות שטרם למדו לדבר או לבטא עצמם בצורה שאיפשרה להם לספר על המתרחש".
את דבריה חתמה השופטת במסר להורים: "הרצון של הורה לאפשר לילדו עצמאות מסוימת ולא 'לעשות עניין' מכל פצע או חבורה הוא דבר חיובי, שיאפשר לילדיכם לצמוח ולפרוח. אל לכם להלקות עצמכם. אין על מה".


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות