חוקרת איראן: "המשטר בפאניקה, אבל מצליח לממן הישרדותו"

שרה לרך זילברברג, חוקרת איראן ותשתיות, מעריכה אצל בני טיטלבוים בכאן מורשת כי האיומים האחרונים מצד איראן אינם מעידים בהכרח על התקרבות לעימות צבאי נוסף, אלא משתלבים בניסיון להשפיע על המשא ומתן ועל ההבנות עם ארצות הברית. לדבריה, המשטר האיראני נתון בלחץ פנימי כבד, אך עדיין מצליח לשמר את מקורות ההכנסה שלו ולממן את הגופים החיוניים להישרדותו.

בריאיון בכאן מורשת התייחסה זילברברג לאיומי משמרות המהפכה להחריף את הפגיעה בספינות העוברות במצרי הורמוז, ואמרה כי יש לבחון את הדברים מעבר להצהרות הפומביות. לדבריה, במשך תקופה ארוכה, עוד לפני המלחמה ובמהלך העימות בן 40 הימים מול איראן, נשמעו איומים מצד ארצות הברית ואיראן, בעוד שמתחת לפני השטח נמשכו הניסיונות להגיע למשא ומתן ולהבנות.

לדבריה, "כל אמירה כזאת, גם של טראמפ וגם של האיראנים, המטרה שלה היא בעצם לאיים ולהשפיע על אותו הסכם, על אותו משא ומתן, על אותן הבנות כלשהן".

זילברברג ציינה כי האיומים האיראניים נועדו, בין היתר, להפעיל לחץ על ארצות הברית בסוגיית מצרי הורמוז. במקביל, היא הזכירה את ההתפתחויות בזירה התימנית ואת התמיכה האיראנית בחות'ים, כחלק מהמאבק המתמשך בין איראן לסעודיה.

בהתייחסה למצב הפנימי באיראן, אמרה זילברברג כי המשטר מתמודד עם מציאות מורכבת, בין היתר בשל המתחים בין הקבוצות האתניות במדינה. לדבריה, חלק מהקבוצות מבקשות לשמור על זהותן האתנית, ובמקביל רואות את עצמן חלק מהאומה האיראנית. אולם המשטר חושש מהתחזקות הזהויות הנפרדות, במיוחד על רקע תחושות של אפליה וגזענות כלפי קבוצות מסוימות.

"יש כאן להחזיק בין שני הדברים, מה שאיראן לא מוכנה לקבל, כי היא חוששת מכל דבר כזה שעלול בעצם עוד יותר להחליש את מה שקורה בתוך איראן", אמרה. לדבריה, בתוך המשטר ניכרת "פאניקה עצומה".

עם זאת, היא הבהירה כי אין פירוש הדבר שהמשטר עומד בהכרח בפני קריסה. לדבריה, יש להבחין בין הכלכלה האזרחית באיראן לבין הכלכלה הקשורה למשמרות המהפכה ולמנגנוני המשטר.

זילברברג ציינה כי גם תחת הסנקציות מצליחים מנגנונים אלה להמשיך לפעול ולהכניס כספים ממקורות שונים, ובהם נדל"ן, מטבעות וירטואליים ופעילות פלילית. לדבריה, המשטר מקבל החלטות כלכליות בהתאם למטרה המרכזית שלו: שימור השלטון.

האזרחים, לדבריה, הם אלה שממשיכים לשאת בחלק ניכר מהמחיר הכלכלי. לעומת זאת, הגופים שהמשטר רואה כחיוניים להישרדותו ולמניעת התקוממות פנימית צפויים להמשיך לקבל משאבים. היא ציינה כי היו תקופות שבהן מורים ועובדי מדינה לא קיבלו את שכרם, בעוד שהמשטר ממשיך לתעדף את מנגנוני הביטחון והשלטון.

בהתייחסה לתקיפה בסעודיה, אמרה זילברברג כי יש לראות אותה כחלק מהעימות המתמשך בין איראן לסעודיה בתימן. לדבריה, המאבק בין המדינות נמשך כבר שנים וגבה משני הצדדים מחיר כלכלי כבד.

התקיפה הישירה בסעודיה, לדבריה, מהווה עליית מדרגה וממחישה את הלחץ שאיראן מנסה להפעיל על מדינות המפרץ, בין היתר בשל קשריהן עם ארצות הברית.

זילברברג הסבירה כי איראן מבקשת להזכיר למדינות המפרץ שהנוכחות האמריקנית באזור אינה מובטחת לעד, וכי עליהן להביא בחשבון את האפשרות שארצות הברית תצמצם את מעורבותה במזרח התיכון.

לדבריה, מדינות המפרץ ניצבות בפני דילמה: מצד אחד, הן מעוניינות בהיחלשות המשטר האיראני ואף בנפילתו; מצד שני, הן חוששות מההשלכות של שינוי כזה ומהאפשרות שייאלצו להתמודד לבדן עם איראן לאחר נסיגה אמריקנית.

החשש הזה, לדבריה, הביא מדינות במפרץ להפעיל לחץ לקידום הבנות עם איראן. הן מכירות היטב את האיום שמציב המשטר האיראני, אך במקביל שואלות עד כמה ניתן לסמוך על ארצות הברית שתישאר באזור ותגן עליהן לאורך זמן.

בסיום הריאיון נשאלה זילברברג אם היא צופה הסלמה נוספת ואם היא ממליצה לציבור להיערך בהתאם. היא השיבה כי אינה רוכשת מוצרים באופן מיוחד לקראת אפשרות של עימות נוסף, והדגישה כי יש להיזהר מהסקת מסקנות על סמך הצהרות ואיומים בלבד.

לדבריה, השאלה המרכזית היא אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יצליח לשכנע את הציבור האמריקני כי הפלת המשטר האיראני, אם זו אכן המטרה, מחייבת מערכה ממושכת יותר מכמה שבועות של לחימה.

"אנחנו צריכים להבין שכל אמירה, גם של האיראנים וגם של טראמפ, אנחנו לא יודעים מה..." אמרה, והוסיפה כי השאלה היא אם האמריקנים יהיו מוכנים לתמוך במהלך ארוך ומורכב יותר.

לסיכום, זילברברג הציגה תמונה של משטר איראני הנתון ללחץ פנימי וחיצוני, אך עדיין מחזיק ביכולת לממן את מנגנוני הישרדותו. במקביל, האיומים האזוריים והחשש של מדינות המפרץ מהיום שאחרי הנוכחות האמריקנית ממשיכים להשפיע על המהלכים המדיניים והביטחוניים באזור.