בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסה לישראל: הפיתוח שיזהה מחבלים בתא הטייס

אירוע הטרור החריג בטיסת "פליי דובאי" לישראל, שנמנע ברגע האחרון תודות לפעולה מהירה של הטייס הראשי והנוסעים, הציף מחדש את אחת מנקודות התורפה הגדולות של התעופה האזרחית: האיום שמגיע מתוך תא הטייס. מערכות הבידוק הקרקעיות אמנם יעילות באיתור אמצעי לחימה, אך הן אינן מסוגלות לחזות מתי איש צוות שעבר את כל סיווגי הביטחון יחליט לרסק את המטוס. אירועים טרגיים מהעבר, כמו התרסקות טיסת Germanwings ב-2015 או טיסת איג'יפטאייר ב-1999, הוכיחו את גודל הסכנה.

כדי להתמודד עם הפער הזה, הציגה לאחרונה חברת הבידוק הביטחוני הישראלית SDS (Suspect Detection Systems) פתרון חדשני בשם TruthAI, כך דווח ב-Ynet. מדובר במערכת מבוססת בינה מלאכותית המותאמת לטלפונים ניידים ומבצעת תשאול ביטחוני אוטומטי בתוך דקות. הנבדק משיב על שאלות במסך המגע, בעוד אלגוריתם מנתח את תגובותיו הקוגניטיביות והפסיכו־פיזיולוגיות, וקובע מיד האם הוא מהווה סיכון. הטכנולוגיה, שצמחה ממערכות שפותחו לאחר פיגועי 11 בספטמבר, פועלת כעת ללא צורך בחיישנים גופניים, ובישראל אף נבחנת לשילוב עתידי במעברי גבול.

למרות הפוטנציאל, המערכת מתמודדת עם אתגרים מדעיים לא מבוטלים. רמת הדיוק הנוכחית מציגה שיעור של 4 אחוזים של התרעות שווא (אנשים חפים מפשע שיסומנו כחשודים), ובעיה חמורה יותר של 10 אחוזים בשיעור הזיהוי השגוי - כלומר, אדם בעל כוונות זדון שעלול לעבור את הבדיקה בהצלחה. במונחים של אלפי אנשי צוות הנבדקים מדי יום, מדובר בנתונים בעייתיים.

בנוסף לאתגר הטכנולוגי, ניצב בפני הפיתוח קיר רגולטורי בינלאומי. בארצות הברית ובאירופה קיימת התנגדות עזה לשימוש בטכנולוגיות ניתוח רגשות ופסיכולוגיה, וחוקים מחמירים כדוגמת חוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act) אוסרים למעשה על הפעלתן במקומות עבודה. לעומת זאת, במדינות מזרח אסיה כמו סינגפור וסין המערכות הללו זוכות לאימוץ נרחב. בישראל בוחנים אפשרות לחייב צוותי אוויר זרים לעבור בדיקות דומות כתנאי לנחיתה בארץ, אך נראה כי אימוץ גלובלי של "הפוליגרף הסלולרי" בעולם התעופה עוד רחוק ממימוש.