המאגר שחושף 121 סנקציות נגד ישראל ברחבי העולם

המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) השיק מאגר מידע חדש הממפה את הצעדים המגבילים והסנקציות שננקטו נגד ישראל בעולם. המאגר מתעד 121 צעדים ב-62 מדינות שונות, מתוכם 93 מוגדרים כפעילים ובתוקף. הנתונים משרטטים תמונה מדאיגה של לחץ בינלאומי רחב, המאיים להפוך לסיכון אסטרטגי ממשי על הכלכלה הישראלית.

מהמיפוי עולה כי הלחץ אינו ממוקד בתחום בודד, אך המגזר הפיננסי סופג את עיקר האש. 40 מהצעדים שתועדו מכוונים לפגוע בתחום זה, כשליש מכלל המגבלות. אחריהם ברשימה נמצאים תחומי הסחר והביטחון, עם 24 צעדים הגבלתיים בכל אחד מהם. בנוסף נרשמו 14 צעדים דיפלומטיים ו-12 צעדים בתחום המשפטי.

בחלוקה למדינות, ספרד ניצבת בראש הרשימה עם תשעה צעדים המכוונים נגד ישראל. אחריה מדורגות טורקיה עם שבעה צעדים, בריטניה עם שישה ובלגיה עם חמישה. צעדים נוספים תועדו כמעט בכל יבשת, בעוד שבארצות הברית מתמקדות כיום החלטות החרם בעולם האקדמי בלבד.

מנכ"ל JPPI, ד"ר שוקי פרידמן, מתריע מפני האפקט המצטבר של ההגבלות על בנקים, משקיעים ושותפי סחר זרים. "מי שחושב שסנקציות נגד שרים, יחידים ביהודה ושומרון או מוצרים מהאזור ייעצרו בקו הירוק, טועה", הבהיר פרידמן. הוא הסביר כי כאשר גורמים פיננסיים ומסחריים בינלאומיים נדרשים לקחת בחשבון סיכון משפטי או רגולטורי הנובע מקשר עם ישראל, הם עלולים להעדיף לצמצם את החשיפה שלהם לארץ מראש.

השילוב של פגיעה אפשרית בסחר ובביטחון נחשב לקריטי עבור התעשייה הישראלית, שנשענת במידה רבה על יבוא רכיבים דו שימושיים וטכנולוגיות, ועל ייצוא לשווקים בינלאומיים. "הסכנה האמיתית היא המעבר מסנקציות נקודתיות לפגיעה במערכות שהכלכלה והביטחון הישראלי תלויים בהן", הוסיף פרידמן. הוא קרא לממשלה להתייחס למצב כאל איום אסטרטגי הדורש הקמת מנגנון לאומי סדור, במקום להסתפק במענה דיפלומטי נקודתי לכל סנקציה בנפרד.