רונן בר תובע את נתניהו בשלושה מיליון שקל: "האמת תתברר בבית המשפט"
ראש השב״כ לשעבר טוען כי ראש הממשלה התעלם משורת התרעות שהעביר בחודשים שקדמו ל־7 באוקטובר 2023, ובהן אזהרות מפני מערכה רב־זירתית והמלצות לפגוע בבכירי חמאס. בתביעה נטען כי נתניהו הפיץ נגדו טענות שקריות על ידיעתו המוקדמת על המתקפה. בר פרסם ציר זמן מפורט של פגישות, מסמכים והתרעות שלטענתו לא זכו למענה מספק
- אברהם פריינד
- ג' חשון התשפ"ז
- 6 תגובות
ראש השב״כ לשעבר רונן בר הגיש היום (רביעי) תביעת דיבה בסך שלושה מיליון שקלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטענה כי האחרון הפיץ נגדו מידע כוזב בנוגע לאחריותו למחדל שהוביל לטבח 7 באוקטובר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, לאחר חודשים שבהם התנהלו חילופי האשמות פומביים בין השניים סביב נסיבות המתקפה וההיערכות שקדמה לה.
במוקד התביעה עומדת טענתו של בר כי בניגוד לדברים שהשמיע נתניהו, ראש השב״כ לשעבר לא הסתיר מידע על המתקפה הצפויה ולא נמנע מהעברת התרעות. לדבריו, לאורך 2023 הוא הציג בפני ראש הממשלה תמונת מצב מדאיגה, שכללה את התחזקות חמאס, את השפעת המשבר הפנימי בישראל על ההרתעה ואת הסיכון להתלקחות במספר זירות במקביל. בר טוען כי ההמלצות שהציג לא הובילו לשינוי מדיניות התואם את חומרת האזהרות.
בהודעה מטעמו נמסר כי כתב התביעה מציג שורה ארוכה של התרעות, המלצות מבצעיות ותוכניות פעולה שהועברו לנתניהו. לפי בר, התמונה העולה מהמסמכים סותרת את הטענות שהופנו כלפיו ומעלה שאלות גם בנוגע למדיניות הממשלה כלפי חמאס בשנים שקדמו למתקפה.
האזהרות שקדמו לטבח
אחד המרכיבים המרכזיים בתביעה הוא ציר זמן שפרסם בר, ובו פירוט של פגישות, הערכות מצב ומסמכים שהועברו לראש הממשלה, לפי גרסתו, החל מסוף 2022 ועד לימים שקדמו ל־7 באוקטובר.
כבר בפברואר 2023, כך נטען, העביר בר לנתניהו מכתב אישי שבו הזהיר מפני שילוב מסוכן בין הקרע בחברה הישראלית לבין חוסר היציבות בזירה הפלסטינית. בהמשך השנה התריע, לפי המסמכים שפרסם, על עלייה בהיקף הפיגועים, על התעצמות חמאס ועל האפשרות שהארגון ינסה לקדם עימות שיערב כמה זירות.
במסמך שהועבר לראש הממשלה ביולי 2023 הציג השב״כ, לפי בר, ניתוח אסטרטגי של האיומים והמלצות לחידוש הסיכולים ולפעילות יזומה. לפי ציר הזמן, נתניהו החזיר את המסמך עם הערות בכתב ידו, ובהן הסתייגות מהניסיון להציג את המסמך כהנחיה אסטרטגית של ראש השירות. נתניהו כתב, לפי הפרסום, כי בשיטה דמוקרטית השב״כ אינו אחראי לעיצוב האסטרטגיה הלאומית.
ב־23 ביולי התקיימה, לפי גרסת בר, שיחה ישירה שבה העביר לנתניהו אזהרה מפני מלחמה אפשרית. בר טען כי האויבים מזהים את המחלוקת הפנימית בישראל כהזדמנות וכי נדרשת פעולה לשיקום ההרתעה. גם בשבועות שלאחר מכן הציג, לדבריו, הערכות על הידרדרות ביטחונית אפשרית ועל הצורך בפעילות התקפית נגד גורמי חמאס.
לקראת חגי תשרי גברו, לפי התיאור שהציג, האזהרות מפני הסלמה. במסמכים מאוגוסט ומספטמבר הוזכרו הסיכון להתפתחות מערכה ברצועת עזה, הקשרים בין תשתיות חמאס לאיראן והאפשרות שהמשבר הפנימי בישראל יעודד את הארגון לפעול.
בדיון קבינט שנערך ב־12 בספטמבר, לפי ציר הזמן, התריע בר כי המצב הביטחוני מחייב שינוי מדיניות וכי לא ניתן להסתפק בסיכול פיגועים נקודתיים. לדבריו, נתניהו הנחה לשאוף לחגים שקטים ככל האפשר, והדיון הוסט גם לסוגיית המחאות נגד אישי ציבור.
ב־21 בספטמבר הוצגה, לפי הפרסום, הערכת מחקר של השב״כ שכללה המלצה לפעולה מקדימה לאחר החגים. בדיון ביטחוני שנערך שישה ימים לאחר מכן הביע נתניהו התנגדות להסלמה מול עזה ודרש שימוש מושכל בכוח.
שבוע לפני המתקפה
החלק הרגיש ביותר בציר הזמן נוגע לימים האחרונים שלפני הטבח. לפי בר, ב־1 באוקטובר 2023 הציג התרעה על עלייה בהכוונת פעולות הטרור והמליץ לקדם תוכנית לסיכול בכירים ומכווני טרור. הוא טען כי באותה עת כבר עלתה האפשרות של הידרדרות לעימות עוד לפני תום תקופת החגים.
לפי התיאור שפרסם, נתניהו אישר לקדם את הסיכולים שהומלצו, אך לא התקיים דיון נוסף ולא נרשמה התקדמות מעשית מספקת. מדובר בטענותיו של בר, והכרעתן תלויה בבחינת המסמכים המלאים והנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות.
בר התייחס גם לליל 7 באוקטובר עצמו. לדבריו, בשעה 03:03 הועברה התרעה של השב״כ לגופי הביטחון, ונמסרו הנחיות לעדכן גם את המזכירות הצבאית של ראש הממשלה. הטענה נועדה, לשיטתו, להפריך את הניסיון לייחס לו ידיעה מוקדמת על המתקפה לצד הימנעות מהעברת המידע לגורמים המוסמכים.
עם זאת, בר אינו מתנער מאחריותו לתוצאות. הוא הודה כי השב״כ נכשל בחלקו במתן המודיעין הנדרש על המתקפה ועל עיתויה, וציין כי התפטר מתפקידו מתוך הכרה באחריותו ומתוך כבוד למשפחות השכולות.
בר טוען כי נתניהו חרג מביקורת לגיטימית על תפקודו והפיץ נגדו האשמות אישיות כוזבות. לדבריו, ראש הממשלה מכיר את חלוקת האחריות בין השב״כ לצה״ל ולגורמים האזרחיים, ולכן אינו יכול לייחס לשירות אחריות לניהול כוחות צבאיים בשטח, להפעלת כיתות כוננות או לפיקוח על אירועים אזרחיים.
לטענתו, מסע ההאשמות נגדו נועד להסיט את הדיון מאחריות הדרג המדיני למדיניות כלפי חמאס, ובמקביל לפגוע במי שפעל נגד גורמים שלטענתו קידמו אינטרסים של ממשלת קטאר. בר קשר את העימות גם לחששות מפני שימוש בשב״כ לצרכים פוליטיים.
״המתנתי בשקט שלוש שנים לכינונה של ועדת חקירה שסוף סוף תחשוף את עשיית השב״כ, לצד הכשלים, וזאת למול עלילת דם מתמשכת״, מסר בר. לדבריו, ההתבטאויות האחרונות של נתניהו והיעדר התקדמות בהקמת ועדת חקירה ממלכתית הביאו אותו להחלטה לפנות לבית המשפט.
בר הודיע כי ידרוש לחשוף מסמכים שלטענתו יתמכו בגרסתו. הוא מבקש להפוך את ההליך המשפטי לזירה שבה ניתן יהיה לבחון את ההתרעות ואת תגובות הדרג המדיני על בסיס תיעוד ולא באמצעות חילופי האשמות.
העימות בין נתניהו לבר החריף לאחר שראש הממשלה טען כי ראש השב״כ לשעבר והרמטכ״ל לשעבר הרצי הלוי זיהו סימנים מקדימים למתקפה שעות לפני תחילתה. נתניהו טען כי אילו היו מנחים את הכוחות לפעול מוקדם יותר ומעדכנים אותו בזמן, ניתן היה למנוע את הטבח.
בהמשך הכחיש נתניהו גם פרסום ב״וול סטריט ג׳ורנל״, שלפיו ראש המודיעין המצרי לשעבר עבאס כאמל התקשר אליו בתחילת אוקטובר 2023 והזהיר מפני מתקפה מתקרבת מעזה. ראש הממשלה הודיע כי בכוונתו לתבוע את העיתון.
בר הודיע עוד קודם לכן כי הוא שוקל תביעת דיבה נגד נתניהו, וכעת הפך האיום להליך משפטי. התביעה מבקשת להציב לבחינה שיפוטית לא רק את האמירות שיוחסו לראש הממשלה, אלא גם את התיעוד שעליו מבסס בר את טענתו כי התריע שוב ושוב מפני הסכנה.
ההליך אינו מחליף חקירה מקיפה של נסיבות 7 באוקטובר, ואינו מכריע כשלעצמו בשאלת האחריות למחדל. אולם הוא עשוי להביא לחשיפת מסמכים והתכתבויות הנוגעים לאופן שבו הוצגה תמונת המצב הביטחונית לראש הממשלה ולתגובות שניתנו לה.
בר סיכם את עמדתו בקריאה לנתניהו שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות. ״בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית - האמת תתברר בבית המשפט״, הצהיר.
כעת, לאחר שהמאבק הפוליטי והציבורי בין השניים עבר לפסים משפטיים, השאלה המרכזית היא אילו מן ההתרעות אכן הועברו, כיצד הובנו ומה נעשה בעקבותיהן. התשובות עשויות להוסיף נדבך משמעותי לדיון הציבורי באחריות למחדל, אך הן עדיין טעונות בירור והכרעה.
רה"מ נתניהו בתגובה: "רונן בר, שראה את הסימנים המעידים בליל ה-7 באוקטובר ולא התקשר אליי, אומר היום שלא היה לו את מספר הטלפון שלי. רונן, אתה רציני? הרי היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מייד יכול להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון. מאבטחי השב״כ, פקודיך, שנמצאים איתי 24/7, היו יכולים להשיג אותי תוך דקות. כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן".


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות