השופטת יעל וילנר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים במקום דפנה ברק-ארז

חבר שופטי בית המשפט העליון בחר בשופטת יעל וילנר לכהן כחברה בוועדה לבחירת שופטים, במקומה של השופטת דפנה ברק-ארז, המסיימת כהונה בת שלוש שנים בוועדה בהתאם לחוק. מדובר בחילופי תפקידים שגרתיים, ולא במהלך הנובע משינוי בעמדות השופטים או מהרכב הכוחות בוועדה.

על פי החוק, שלושת נציגי בית המשפט העליון בוועדה הם נשיא בית המשפט, המשנה לנשיא ושופט נוסף. כיום מכהנים בתפקידים אלה הנשיא יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג.

לפי הנוהג בבית המשפט העליון, השופט השלישי שנבחר לוועדה הוא הוותיק ביותר אחרי הנשיא והמשנה. עם זאת, החוק מחייב שלפחות אחת משלושת נציגי העליון תהיה אישה. בשל כך נבחרה וילנר, אף שהשופט דוד מינץ ותיק ממנה בבית המשפט העליון.

וילנר, בת 67, היא שופטת דתייה שמונתה לבית המשפט העליון בשנת 2017, בתקופת כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים.

בעת מינויה לעליון היו הערכות שונות באשר לעמדותיה המשפטיות. היו שתיארו אותה כשמרנית מתונה או כשופטת שאינה נוטה לאקטיביזם שיפוטי. ואולם, לאורך שנות כהונתה הצטרפה וילנר בחלק מהמקרים לעמדות המזוהות עם המחנה השמרני, ובמקרים אחרים תמכה גם בפסיקות בעלות אופי אקטיביסטי.

למרות חילופי הנציגות, לבחירתה של וילנר לא צפויה להיות משמעות מעשית של ממש על אופן הצבעת נציגי העליון בוועדה. זאת, לנוכח דפוס ההצבעה של השופטים, המגיעים לדיוני הוועדה עם עמדה משותפת ומצביעים כמקשה אחת.

לפיכך, בחירתה של וילנר נתפסת בעיקר כהשלמת הליך פורמלי הנדרש עם סיום כהונתה של ברק-ארז, ולא כשינוי בהרכב העמדות שמייצגים שופטי העליון בוועדה.