חוקר בכיר בלהב 433 ניצל מערכת מעקב לטובת אחותו - ונשאר בתפקידו

חוקר בכיר בלהב 433 ניצל את הגישה שניתנה לו למערכת המעקב המסווגת "עין הנץ" לצורך בדיקה פרטית עבור אחותו, שביקשה לרכוש רכב. החוקר בדק את הרכב באמצעות המערכת המשטרתית ואף העביר לאחותו את ממצאי הבדיקה. למרות המעשה, המשטרה הסתפקה בהליך משמעתי, והוא נותר בתפקידו. כך חשף לירן תמרי ב-ynet.

על פי הפרסום, מדובר בחוקר שמפקדיו תיארו כאיש מקצוע שנבחר מבין כ-300 חוקרים להוביל חקירה רגישה. במסגרת תפקידו ניתנה לו גישה למערכת מעקב מסווגת, אלא שהוא השתמש בה גם לצורך שאינו קשור לעבודתו המשטרתית.

לפי הדיווח, כאשר אחותו ביקשה לבדוק רכב שהתכוונה לרכוש, החוקר ביצע עבורה את הבדיקה במערכת "עין הנץ" והעביר לה את המידע שהתקבל.

בהסברו למעשה טען החוקר כי המערכת פתוחה אצלו באופן קבוע על המסך הראשי, ולכן ביצע באמצעותה את הבדיקה. אלא שהשימוש במערכת מסווגת לצורך משפחתי פרטי לא הוביל לסיום תפקידו.

במשטרה הוחלט להסתפק בטיפול משמעתי בעניינו של החוקר, והוא המשיך לכהן בתפקידו, אף שמדובר באדם שנבחר להוביל חקירה רגישה וקיבל גישה למידע משטרתי מסווג.

הפרשה מעלה מחדש את שאלת הפיקוח על הגישה למערכות המעקב המשטרתיות, שעמדה במוקד הדיון הציבורי גם בעקבות פרשת הרוגלות. 

מערכת "עין הנץ" היא רשת מצלמות משטרתית המזהה אוטומטית לוחיות רישוי ומתעדת את מיקום הרכב, מועד מעברו ולעיתים גם את נוסעיו. המידע נאגר ומאפשר למשטרה לשחזר מסלולי נסיעה, לברר היכן שהה רכב מסוים ואף לקבל התראות על תנועתו בזמן אמת - גם כאשר בעליו אינו חשוד בעבירה. בשל הפגיעה בפרטיות הוגשו נגד המערכת כמה עתירות לבג"ץ. העתירה הראשונה, משנת 2021, הובילה להסדרת השימוש במערכת בחקיקה ונמחקה ב-2024. עתירה נוספת נגד החוק נמחקה אף היא, ובמרץ 2025 הוגשה עתירה חדשה. ביולי 2026, הוציא בג"ץ צו על תנאי והורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטלו או יתוקנו חלק מההוראות המאפשרות מעקב, אגירת נתוני מיקום וחיפוש במידע ללא צו שיפוטי.