פוסל את נתניהו, החרדים והערבים: האם ליברמן יכול להגיע לרוב הדרוש?
ליברמן פוסל ממשלה עם החרדים, המפלגות הערביות ונתניהו, ודוחה גם ממשלת מיעוט. אלא שלפי הסקרים, לגוש השינוי חסרים מנדטים להקמת ממשלה. האם הפתרון שהוא מציע, צירוף חברי כנסת מהליכוד, באמת אפשרי?
אביגדור ליברמן יודע היטב עם מי הוא לא מוכן להקים ממשלה: לא עם נתניהו, לא עם החרדים ולא עם המפלגות הערביות. עכשיו הוא מבהיר שגם ממשלת מיעוט, מהסוג שמציע גדי איזנקוט, אינה באה בחשבון מבחינתו. אלא שככל שרשימת הפסילות מתארכת, כך הולכת ומסתבכת המתמטיקה הקואליציונית. בסקר חדשות 13 מגיעות חמש המפלגות שעשויות להרכיב את גוש השינוי ל-54 מנדטים בלבד, שבעה פחות מהרוב הדרוש. ליברמן מאמין שהפתרון יגיע מתוך הליכוד, אבל בינתיים איש מחברי המפלגה לא התחייב לספק לו את המנדטים החסרים. האם אפשר להקים את הממשלה שהוא מתאר, או שהקווים האדומים שלו דווקא מרחיקים את האפשרות להחליף את נתניהו?
ליברמן הציג את עמדתו בעקבות דבריו של יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, שהעלה אפשרות להשביע ממשלה גם אם המפלגות המבקשות להחליף את נתניהו יזכו ב-58 או ב-59 מנדטים בלבד. לפי התוכנית שהציג איזנקוט, הממשלה תוקם תחילה בהרכב מצומצם ותנסה להתרחב בהמשך באמצעות הצטרפותם של חברי כנסת נוספים.
אלא שליברמן אינו מוכן לקבל את המתווה הזה. הוא דורש ממשלה שתישען מלכתחילה על רוב של מפלגות ציוניות, בלי תמיכה של המפלגות הערביות ובלי השתתפות המפלגות החרדיות.
"לא נתמוך בשום ממשלת מיעוט, גם לא בממשלת מיעוט לתקופת מעבר", הצהיר ליברמן. במקביל הבהיר כי הליכוד, אם לא יונהג בידי נתניהו, יכול להיות שותף משמעותי בממשלה הבאה.
המספרים שמאחורי ההצהרה
סקר חדשות 13 שפורסם אמש מציג את הקושי המרכזי. מפלגת ישר של איזנקוט מקבלת 20 מנדטים, מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד מקבלת 12, ישראל ביתנו והדמוקרטים מקבלות תשעה מנדטים כל אחת.
בסך הכול מדובר ב-50 מנדטים לארבע המפלגות. אם מצרפים אליהן גם את רשימת המילואימניקים והכלכלית של הנדל וזליכה, שמקבלת ארבעה מנדטים בסקר, מגיעים ל-54 בלבד.
כלומר, אפילו בתרחיש שבו כל חמש הרשימות משתפות פעולה, חסרים שבעה מנדטים לרוב של 61.
התמונה משתנה מסקר לסקר. בסקר וואלה שפורסם ביום שלישי קיבלו ארבע המפלגות המרכזיות 54 מנדטים, ועם רשימת הנדל וזליכה הגיעו יחד ל-58. גם בתרחיש הזה לא היה להן רוב של 61, אך הפער היה קטן יותר.
כאן בדיוק נמצאת המחלוקת בין איזנקוט לליברמן.
אפשר להקים ממשלה גם בלי 61 מנדטים?
מבחינה חוקית, הקמת ממשלה חדשה אינה מחייבת בהכרח תמיכה של 61 חברי כנסת בהצבעת האמון. ממשלה יכולה לקום גם באמצעות רוב רגיל בהצבעה, אם חלק מחברי הכנסת נמנעים או אינם משתתפים.
למשל, לפי חלוקת המנדטים בסקר חדשות 13, תיאורטית אפשר היה להשביע ממשלה הנתמכת בידי 54 חברי כנסת, אם 51 חברי הכנסת המשתייכים לרשימות המזוהות עם גוש נתניהו יצביעו נגדה, וכל 15 חברי הכנסת של המפלגות הערביות יימנעו.
במצב כזה מספר התומכים יהיה גבוה ממספר המתנגדים, אף שלא יהיה לממשלה רוב של 61 חברי כנסת.
זהו אחד המנגנונים שעליהם עשויה להישען ממשלת מיעוט, והוא מסביר מדוע איזנקוט מדבר על אפשרות להשביע ממשלה גם ללא רוב מוחלט.
אלא שליברמן דוחה את האפשרות להסתמך על הימנעות המפלגות הערביות. מבחינתו, גם ממשלה שבה המפלגות הערביות אינן שותפות בקואליציה, אך הימנעותן מאפשרת את הקמתה, אינה מתאימה למתווה שהוא מציג.
הפתרון של ליברמן: חברי כנסת מהליכוד
ליברמן מציע מסלול אחר. לדבריו, ישנם חברי כנסת בליכוד שמבינים כי המשך כהונתו של נתניהו מונע הקמת ממשלה רחבה, והוא סבור שהם עשויים להצטרף לקואליציה שתוקם בלעדיו.
אם משתמשים שוב בנתוני סקר חדשות 13, ממשלה המורכבת מארבע מפלגות גוש השינוי ומרשימת הנדל וזליכה תזדקק לפחות לשבעה מנדטים נוספים כדי להגיע ל-61.
אם רשימת הנדל וזליכה לא תצטרף, הפער יגדל ל-11 מנדטים.
לעומת זאת, אם הליכוד כולו, שמקבל בסקר 18 מנדטים, יצטרף לממשלה ללא נתניהו, ייווצר רוב מספרי רחב בהרבה.
אולם כאן נמצאת המגבלה הפוליטית: לא פורסמה החלטה של הליכוד להחליף את נתניהו או להצטרף לקואליציה בלעדיו, וגם לא הוצגה קבוצה מזוהה של שבעה חברי כנסת מהליכוד שהתחייבו למהלך כזה.
במילים אחרות, ליברמן מצביע על אפשרות פוליטית, אך בשלב זה אין הסכם או התחייבות פומבית שמאפשרים לספור את המנדטים הללו כחלק מקואליציה עתידית.
ומה עם המפלגות החרדיות?
גם כאן מציגים שני הצדדים קווים ברורים, אך לא זהים. ליברמן שולל השתתפות של ש"ס ויהדות התורה בממשלה הבאה, ואילו בכירי המפלגות החרדיות מציבים תנאי מרכזי משלהם: הסדרת מעמד תלמידי הישיבות בחקיקה.
עם זאת, יו"ר יהדות התורה יעקב אשר נמנע בריאיון שפורסם היום מלפסול מראש שיתופי פעולה עם מנהיגי מפלגות שונות, והבהיר שהאפשרויות ייבחנו לאחר הבחירות ובהתאם לעמידה בדרישות המפלגה.
הפער בין העמדות ממחיש כי גם במקום שבו עשוי להיווצר רוב מספרי, הדרך להסכמה קואליציונית עדיין רחוקה.
בסופו של דבר, הצהרתו של ליברמן מחדדת את אחת השאלות המרכזיות לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר: לא רק כמה מנדטים יקבל כל גוש, אלא אילו מפלגות יסכימו לשבת יחד ואילו אפשרויות הן פוסלות מראש.
לפי הסקרים האחרונים, המפלגות המרכיבות את גוש השינוי אינן מגיעות לבדן לרוב של 61 מנדטים. האפשרות להקים ממשלת מיעוט קיימת מבחינה משפטית, אך ליברמן שולל אותה. האפשרות לצרף חברי כנסת מהליכוד קיימת כתרחיש פוליטי, אך טרם זכתה לביטוי מעשי.
לכן, לפחות בשלב הנוכחי, הקואליציה שמתאר ליברמן אפשרית מבחינה חשבונית רק בצירוף מנדטים נוספים, אך עדיין אינה מגובה בהסכמות הפוליטיות הדרושות להקמתה.


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות