בכיר בנטורי קרתא: האיש שמאחורי מפלגת 'צבע שחור'

מאחורי מפלגת “צבע שחור”, המבקשת להציג חלופה למפלגות החרדיות בסוגיית הגיוס, מסתתר מהלך פוליטי ומשפטי שמוביל, לכאורה, עמרם טייטלבוים, פעיל המזוהה עם נטורי קרתא, הנמנע מלעמוד בחזית הרשימה. כך עולה משתי הקלטות שהגיע לידי ׳בחדרי חרדים׳ שבהן נשמעים מנכ”ל המפלגה, יעקב חיים מילר, ויו”ר הרשימה, אליהו בוימרינד, מתארים את מאמציהם לקדם מתווה אחר להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.

בהקלטה הראשונה מתאר מילר כיצד, לדבריו, הצליחו אנשי המפלגה להגיע ברגע האחרון למעונו של מנהיג עולם הישיבות, רה"י הגרמ"ה הירש, ולהציג בפניו את עמדתם בנוגע לחוק הגיוס. “הם אלו שנכנסו ממש בדקה ה-99, בסייעתא דשמיא גדולה הצליחו להיכנס מהדלת האחורית אצל ביתו של הרב הגאון הרב הצדיק רב משה הלל הירש”, הוא אומר.

לדברי מילר, הפגישה נועדה להבהיר לרב הירש כי קיימת אפשרות משפטית אחרת להתמודדות עם סוגיית הגיוס. הוא מייחס לאנשי המפלגה תפקיד במניעת קידומו של המתווה הקיים: “הבן אדם הזה הלך ועצר בדקה ה-99 את חברי הכנסת החרדים מלאשר את החוק”. בהמשך הוא טוען כי קיימים פתרונות משפטיים שאינם ניתנים לפרסום בשלב זה, ומציג את עצירת החוק כתוצאה של האמון שרכש הרב הירש לרעיונות שהובאו בפניו.

בהקלטה השנייה נשמע בוימרינד עצמו, יו”ר “צבע שחור”, מתאר את הפגישה עם הרב הירש ומזכיר במפורש את שותפו, עמרם טייטלבוים. “אני הייתי יחד עם עמרם אצל ר’ משה הלל הירש במשך שלושת רבעי שעה להראות איך אפשר לסדר את המצב מבחינה חוקית”, הוא אומר. לדבריו, כדי לקדם את הרעיונות יש צורך גם בתהליך ציבורי, והמפלגה היא חלק מהניסיון להוביל אותו.

בוימרינד מציג את המהלך לא רק כמאבק נגד חוק הגיוס המתגבש, אלא גם כניסיון לקדם חקיקה חלופית. לדבריו, אם אפשר להסדיר את הסוגיה באמצעות חוק, יש לעשות זאת גם בכנסת שאינה מקובלת על כל הזרמים החרדיים. כדי לבסס את הטענה הוא מפנה לעמדת האדמו”ר מסאטמר, שלדבריו סבר כי יש לפעול באמצעות חקיקה גם בכנסת שהוא מכנה “כנסת המינים”. כשנשאל על הסתירה לכאורה בין הגישה הזאת לבין התנגדות החסידות להשתתפות בבחירות, הוא מפנה את השואל לטייטלבוים: “תשאל את עמרם, הוא יסביר לך”.

טייטלבוים אינו דמות מוכרת במערכת הפוליטית החרדית במובן המקובל. הוא עומד בראש קבוצת פעילים המזוהה עם נטורי קרתא, הפועלת באמצעות כמה ארגונים העוסקים בסוגיות משפטיות וציבוריות הנוגעות לחברה החרדית. בין היתר, פעילים אלה קשורים ל”איחוד הישיבות”, המגיש עתירות לבג”ץ בענייני גיוס חרדים; ל”וועד אסירי ציון”, המסייע לעצורי הפגנות; ולארגון “בצדק”, העוסק בזכויות מפגינים חרדים. ארגון נוסף, “אש דת”, פעל בסוגיות הקשורות לשמירה על קדושת ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון.

לצד פעילותו בזירות אלה, טייטלבוים צבר השפעה בקרב שותפיו בזכות היכרותו עם ההיבטים המשפטיים של המאבקים שבהם הוא מעורב. אף שאין לו השכלה משפטית פורמלית, הוא נחשב בקרב חבריו למי שמתווה את הקו המשפטי ומנחה את עורכי הדין המגישים עתירות מטעם הארגונים.

בשנים האחרונות אף נוצר שיתוף פעולה חריג בין גורמים המזוהים עם הקבוצה לבין המדינה בכל הנוגע לסדרי ההילולה במירון. במסגרת זו קיבלו פעילים חרדים המזוהים עם העדה החרדית תפקיד בהפעלת מערך הסדרנות בציון הרשב”י בל”ג בעומר, בעקבות הסדר שקודם בתקופת כהונתו של מאיר פרוש כשר הממונה על ההילולה.

בוימרינד, לעומת זאת, מתאים יותר לתפקיד הפוליטי הגלוי. הוא תושב בני ברק, משתייך לחוגים הליטאיים המזוהים עם תלמידי החזון איש ומשתתף במערכת הבחירות. זה כעשור הוא פועל לצד טייטלבוים ובשליחותו בתחומים שונים, ובפרט בסוגיית הגיוס.

הפער בין השניים מסביר, לכאורה, את חלוקת התפקידים במפלגה החדשה: בוימרינד משמש יו”ר הרשימה ונציגה הפומבי, בעוד טייטלבוים, המזוהה עם מחנה המתנגד להשתתפות בבחירות, נותר מאחורי הקלעים. שתי ההקלטות מצביעות על מעורבותו הישירה של טייטלבוים בגיבוש המהלך ועל מקומו המרכזי בניסיון לקדם אותו על היותו בכיר בנוטרי קרתא המתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל.