משפחתו של גור קהתי הי"ד עוזבת את ישראל: "המדינה ויתרה עלינו"

משפחתו של סמ"ר גור קהתי הי"ד שנפל בגיל 20 בלבנון, החליטה לעזוב את ישראל ולהעתיק את חייה לאי כרתים שביוון. ההחלטה התקבלה בעקבות הזעם הכבד על המחדלים שהובילו למותו בקרב בדרום לבנון בנובמבר 2024, לצד התנהלות הצבא לאחר האירוע, האיטיות בחקירה והיעדר מיצוי דין משמעותי עם המעורבים.

התקרית הקשה התרחשה ב-20 בנובמבר 2024 בכפר שמע שבגזרה המערבית בדרום לבנון, ימים ספורים לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה. מח"ט גולני במילואים, אל"מ (מיל') יואב ירום, אישר לחוקר האזרחי זאב (ז'אבו) ארליך (71) להיכנס לשטח הלחימה כשהוא לבוש במדי צה"ל ובלא האישורים הנדרשים, במטרה לבחון אתר ארכיאולוגי במבצר עתיק.

כוח צבאי שליווה את השניים, ובו סמ"ר קהתי, נכנס למבצר מתוך מחשבה שהשטח נקי מאיומים. במהלך הסיור נקלע הכוח למארב של שני מחבלי חזבאללה. בחילופי האש נהרגו קהתי וארליך, קצין נוסף נפצע קשה ואל"מ ירום נפצע באורח בינוני, והמחבלים חוסלו. ירום הודח מאוחר יותר מצה"ל, אך רק חודשים לאחר שהודיע בעצמו על פרישה מתפקידו.

בני המשפחה מתארים את שרשרת הכשלים ואת היחס שקיבלו מצה"ל כ"סרט אימים". אם המשפחה, מעיין, שחזרה פגישה שקיימה בחודש יולי עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר: "כשהוא אמר לי 'שמעתי שאתם עוזבים את הארץ', עניתי לו: 'אנחנו לא עוזבים, המדינה היא זו שוויתרה עלינו'".

מעיין הוסיפה בכאב בראיון להארץ: "הילדים שנפלו ב-7 באוקטובר ובמלחמה הם 'הילדים של אף אחד'. איך אני יכולה להישאר במדינה הזו? הילדים שלי הם כל חיי. מי מדבר בשם הילדים האלה שגידלנו, שנתנו שירות והתגייסו? אני לא יכולה לשלוח את הילדים למערכת החינוך הזו. כשאני הולכת לקניות, אני רואה את עם ישראל – והדם של גור מרוח לכולם על הפרצוף".

האב, רון קהתי, הסביר את המעבר ליוון: "אנחנו לא מוצאים פה נחמה ולא יכולים להשתקם פה. כדי להשתקם צריך קהילה, חיבוק, תמיכה וחזון לעתיד – ואין כזה".