נתניהו הציג את תפיסת הביטחון החדשה; "מקווה שלא נגיע להתנגשות חזיתית עם טורקיה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את תפיסת הביטחון הלאומי המעודכנת שלו, שבמרכזה שינוי בגישת ישראל לאיומים ביטחוניים: העדפת מניעה והתקפה, לרבות מכות מנע, על פני מדיניות של הכלה והגנה. במהלך הצגת התפיסה התייחס נתניהו גם לאפשרות של עימות עם טורקיה והבהיר כי ישראל נערכת לתרחישים שונים.

"מקווה שלא נגיע להתנגשות חזיתית מול טורקיה, כך לפחות אני מנסה", אמר נתניהו. "בלי לציין מדינה כזו או אחרת, אנחנו לוקחים בחשבון את כל האפשרויות".

המסמך גובש בסיוע המטה לביטחון לאומי וראש המל"ל שמואל בן עזרא. הוא מציג את השינויים שלדברי נתניהו נדרשים בתפיסת הביטחון בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שהתנהלה מאז בכמה זירות.

"מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 חייבה את ישראל להשיב מלחמה שערה", אמר ראש הממשלה. לדבריו, הלחימה מעזה ועד תימן, מלבנון ועד איראן, הרחיקה מעל ישראל סכנה גרעינית קרובה והסירה את מה שהגדיר כ"טבעת החנק של הציר האיראני".

נתניהו ייחס את התוצאות להחלטות הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני, לפעילות צה"ל וזרועות הביטחון ולעמידת העורף האזרחי במהלך הלחימה.

במסמך המפורט מוצגים האיומים המרכזיים שישראל נדרשת להתמודד עמם. בראש הרשימה ניצב הנשק הגרעיני, ולצדו רחפנים מבית ומחוץ, טילים מדויקים, מתקפות סייבר, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, נשק בלתי חוקי בישראל ואיומים בלתי מאוישים המתחדשים בקצב מהיר.

בצד האיומים מפורטות גם הזירות המרכזיות: הציר השיעי והאיראני, התלכדות צירים, טרור ואיומי ביטחון פנים, דה-לגיטימציה ובידוד מצד בעלי ברית, וכן גבולותיה של ישראל מצפון, ממזרח וממערב.

אחד העקרונות המרכזיים בתפיסה החדשה הוא הצורך להקדים את האויב. במסמך נכתב כי ישראל חייבת להימצא תמיד צעד אחד לפני אויביה, להימנע מהכלה של מתקפות ולהבטיח יתרון ביכולות מול כל איום.

בהתאם לכך, התפיסה קובעת כי יש להעדיף פעולה יזומה, לרבות מתקפת מנע, לצד חיזוק ההרתעה באמצעות יכולת שיגור אש מדויקת ומאסיבית ושיבוש מערכות צבאיות ואזרחיות של האויב.

נתניהו בהצגת תפיסת הביטחוןצילום: מעיין טואף, לע״מ

עיקרון נוסף הוא חיזוק ההתרעה באמצעות השגת תמונת מודיעין רצופה ואפקטיבית על יכולות האויב וכוונותיו, באופן שיאפשר לזהות מראש מתקפות מתוכננות.

במקביל, המסמך מדגיש את הצורך בהגנה רב-שכבתית על העורף, הן בגבולות והן במרחב האזרחי. לצד ההגנה הפיזית נכללת גם הגנת העורף מפני מתקפות במרחב הסייבר ומפני איומים חדשים.

בתחום בניין הכוח קובע המסמך כי ישראל צריכה לצמצם את תלותה בגורמי חוץ, להרחיב את העצמאות בייצור חימושים ולהבטיח יתרון בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי וחלל. עוד נקבע כי יש להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון.

התפיסה כוללת גם הרחבת המאבק התודעתי מול איראן ומדינות אויב נוספות, מאבק באנטישמיות העולמית וקידום בריתות אזוריות ובינלאומיות חדשות.

בסעיף העוסק בניצחון נקבע כי ישראל נדרשת לשבור את כוחו של האויב ואת אמונתו ביכולתו להוות איום ממשי, באמצעות יישום מכלול עקרונות הביטחון.

המסמך מסתיים בהדגשת הצורך בחיזוק רוח העם והלכידות הלאומית, תוך שמירה על זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ממשל דמוקרטי, עידוד חשיבה עצמאית, יישוב הארץ וטיפוח מורשת ישראל והקשר עם יהדות התפוצות.