הסכמה רחבה בכנס השנתי של 'קדם' לפעילות פרלמנטרית למען האוכלוסיה המבוגרת
מאות מנהלי בתי אבות, קהילות דיור מוגן ומוסדות סיעוד השתתפו בכנס השנתי של 'קדם' שעסק בעתיד הרפואה, בשינויי האוכלוסייה ובאתגרי הזיקנה בישראל | סקר מיוחד שהציג מנכ"ל הארגון נחי כץ העלה: 60% מהציבור סבורים שהמדינה אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה וכ-80% מצפים מהמפלגות להציג תוכנית עבודה מפורטת | הסכמה רחבה להצעת יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי לפעול בכנסת הבאה לקידום הנושא
- יאיר פריד כתבה מקודמת
- ח' חשון התשפ"ז
מאות מנהלים ואנשי מקצוע מענף הדיור למבוגרים השתתפו בכנס השנתי של 'קדם' - האיגוד לקהילות דיור למבוגרים ובתי אבות בישראל, המאגד כ־230 בתי אבות, מוסדות סיעודיים וקהילות דיור מוגן ברחבי הארץ. הכנס, שהתקיים תחת הכותרת "What's Next?" (מה הלאה?) - עסק באחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני מדינת ישראל בשנים הקרובות: הזדקנות האוכלוסייה והצורך בהיערכות רחבה של מערכות הבריאות, הרווחה והדיור.
במרכז הכנס עמד הפער בין קצב הגידול הצפוי באוכלוסייה המבוגרת לבין היערכות המדינה למתן מענה לצרכיה. פאנל מיוחד עסק בהיערכות מערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה, בהנחיית כתב הבריאות של 'ישראל היום' רן רזניק. בפאנל השתתפו ח"כ יוני משריקי, ח"כ אלון שוסטר, ח"כ מיכל וולדיגר, ח"כ אתי עטיה וח"כ יסמין פרידמן, וכן המועמדת לכנסת עו"ד ענבר יחזקאלי.
בפתח הפאנל הציג מנכ"ל 'קדם' נחי כץ את סקר הזיקנה בישראל לשנת 2026, שנערך עבור הארגון באמצעות מכון המחקר 'דיאלוג', ממנו עלה כי 60% מהציבור סבורים שהמדינה אינה ערוכה להכפלת מספר בני ה־75 ומעלה בעשרים השנים הקרובות. 68% סבורים שהטיפול באזרחים הוותיקים ובאיכות חייהם כמעט שאינו נוכח בסדר היום הציבורי והתקשורתי, ואילו 79% מצפים מהמפלגות המתמודדות לכנסת להציג תוכנית מפורטת להתמודדות עם האתגר.
פאנל קדםצילום: יח"צבישראל חיים כיום כ־1.2 מיליון בני 65 ומעלה, ומספרם צפוי להגיע לכשני מיליון עד שנת 2050, והסקר בחן גם את החששות המלווים את הציבור לקראת גיל הזיקנה. 28% מהנשאלים ציינו את אובדן העצמאות והתלות באחרים כחשש המרכזי שלהם, 24% חוששים מירידה קוגניטיבית ו־22% מהידרדרות בריאותית. בקרב בני 65 ומעלה עולה שיעור החוששים מאובדן העצמאות ל־37%, נתון המלמד על החשיבות הגוברת של היכולת להמשיך ולנהל חיים עצמאיים גם בגיל מבוגר.
ממצא בולט נוסף נוגע להעדפות המגורים בגיל מבוגר. 59% מהנשאלים מעדיפים להמשיך להתגורר בביתם כל עוד מצבם מאפשר זאת, 17% יעדיפו לעבור לדירה מותאמת ורק 7% מעדיפים דיור מוגן. הרצון להישאר בבית מתחזק עם הגיל: מ־36% בקרב בני 18–24 ועד ל־80% בקרב בני 65 ומעלה. השיקולים המרכזיים בבחירת מקום המגורים בגיל הזיקנה הם שמירה על עצמאות ופרטיות, שצוינו בידי 34% מהנשאלים, וקרבה למשפחה, שצוינה בידי 26%.
מנכ"ל 'קדם' נחי כץ אמר בעקבות הצגת הממצאים: "הגיע הזמן שהמערכת הפוליטית תפסיק להיזכר באזרחים הוותיקים רק ביום הבחירות. כולם מדברים על העתיד של ישראל, אבל מתעלמים מאחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים ביותר שלה: הזדקנות האוכלוסייה. זו לא סוגיה שנוגעת רק למבוגרים, אלא לכל משפחה בישראל, להורים שלנו, לנו ולילדים שלנו".
כץ התייחס גם לקשיים הקיימים במערך הטיפול באוכלוסייה המבוגרת, ובהם המשבר בענף הסיעוד, המחסור בכוח אדם ופיצול האחריות בין יחידות ממשלתיות שונות. "אי אפשר להמשיך באמצעות פתרונות נקודתיים וכיבוי שריפות. אנחנו מצפים מהמפלגות שמתמודדות בבחירות להתייחס לאתגר הזה בתוכניות שלהן, להציג פתרונות מעשיים ולהתחייב לקדם מדיניות שתאפשר לכל אדם בישראל להזדקן בכבוד ובאיכות חיים", אמר.
במהלך הפאנל העלה יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ יוני משריקי, הצעה לשיתוף פעולה בין נציגי המפלגות בכנסת הבאה, לצורך קידום הטיפול באוכלוסייה המבוגרת והסרת חסמים בתחומי הבריאות, הרווחה והדיור. כלל משתתפי הפאנל נענו להצעה והסכימו לפעול יחד בנושא, חרף ההבדלים הפוליטיים ביניהם.
ב'קדם' רואים בהסכמה שהושגה בכנס צעד חשוב בהעלאת נושא הזיקנה לסדר היום הציבורי ובהרחבת שיתוף הפעולה בין מקבלי ההחלטות לגורמים המקצועיים בענף. בארגון מקווים כי ההתחייבות המשותפת תתורגם בכנסת הבאה לצעדים מעשיים.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות