מתי מזיזים את השעון, למה זה קורה, ואיך זה משפיע עלינו?
בסוף השבוע הקרוב נחזור לשעון החורף ונרוויח שעת שינה נוספת – אבל נפסיד שעת אור אחר הצהריים. ד"ר אולג פופוב ממשרד הכלכלה מסביר כיצד נקבע "השעון הלאומי" של ישראל, ומה הקשר להורמון שמכניס אותנו לדיכאון חורף
- אלי קליין
- י' חשון התשפ"ז
שעון הקיץ מגיע לקיצו, ואיתו מסתיימים גם הימים הארוכים. בלילה שבין שבת לראשון (24-25 באוקטובר 2026), בדיוק בשעה 02:00 לפנות בוקר, יחזרו מחוגי השעון שעה אחת אחורה לשעה 01:00. משמעות המעבר היא שנרוויח שעת שינה נוספת באותו הלילה, אך מנגד נתעורר לבקרים מוארים יותר ונחווה שקיעה מוקדמת. שעון החורף ילווה אותנו במשך חמישה חודשים, עד שיוחלף בחזרה לשעון קיץ ב-26 במרץ 2027.
עבור רובנו, המעבר יעבור בצורה חלקה וללא התערבות. הסמארטפונים והמחשבים מעדכנים את השעה באופן אוטומטי. עם זאת, למי שרוצה לוודא שהשעון המעורר יצלצל בזמן, מומלץ להיכנס להגדרות התאריך והשעה במכשיר, לוודא שהן מכוונות על "עדכון אוטומטי", ושאזור הזמן מוגדר כ"ירושלים".
בישראל, שינוי השעות מוסדר בחוק קביעת הזמן (בגרסתו מ-2013), הקובע כי ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר עוברים לשעון חורף. ד"ר אולג פופוב, ממונה מדידות זמן ותדר במעבדה הלאומית לפיסיקה של משרד הכלכלה, מסביר כי המטרה אינה להעניק לנו שעת שינה, אלא "להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך. כך, בחורף רובנו מתעוררים כשכבר יש אור בחוץ, ולא מפספסים שעות עבודה חיוניות למשק".
לשינוי השעות יש גם השפעה ביולוגית ישירה על גופנו. הירידה בשעות האור והחשכה המוקדמת גורמות לעלייה ברמות הורמון המלטונין ("הורמון החושך"), מה שעשוי לגרום לנו לחוש עייפים ומנומנמים יותר. במקביל, המחסור בחשיפה לאור שמש מביא לירידה ברמות הסרוטונין במוח, הורמון האחראי על ויסות מצב הרוח – מה שמסביר מדוע רבים חווים דכדוך וירידה במצב הרוח במהלך חודשי החורף.
סוגיית ביטולו של שעון החורף והישארות בשעון קיץ לאורך כל השנה עולה לדיון ציבורי מדי שנה. התומכים בביטולו מצביעים על כך ששעון החורף מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מייקר את הוצאות המשק עקב צריכת חשמל מוגברת בשעות החושך, ומגביר את הסיכון לתאונות דרכים בנסיעות ערב. במדינות רבות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה כבר הפסיקו להזיז את השעון, ובארה"ב ובאירופה מתקיימים דיונים מתקדמים לביטול המנהג. עם זאת, בישראל הכנסת בחרה להשאיר את החוק על כנו.
ד"ר פופוב חושף כי הזמן הרשמי של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבירושלים, המהווה את הסטנדרט הלאומי לזמן. "במעבדה ישנם שלושה שעונים אטומיים מסוג צזיום", הוא מתאר, "המערכת המיוחדת שלנו משווה את התוצאות 86,400 פעמים ביממה מול מעבדות בעולם, כדי לדייק את המדידה המשמשת לשידורי טלוויזיה, מחשבים ושיחות טלפון". שעון החורף הישראלי מקדים את הזמן הבינלאומי (UTC) בשעתיים, בניגוד לשעון הקיץ שמקדים אותו בשלוש שעות.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות