היועמ"שית לא מסתפקת במעצרים: דורשת לשקול שלילת הנחות בארנונה ובתחבורה

היועצת המשפטית לממשלה ממשיכה לקדם את הרחבת צעדי האכיפה נגד חייבי הגיוס מקרב הציבור החרדי. בהודעת עדכון שהגישה היום (רביעי) המדינה לבג"ץ, דרשה היועמ"שית לשלול הטבות כלכליות נוספות ממי שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא.

בין ההטבות הנוספות שעומדות על הפרק נמצאות גם הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית. מדובר בצעדים שטרם אושרו, אולם בהודעה מבקשת המדינה לקדם את בחינתם במסגרת הרחבת האכיפה הכלכלית נגד חייבי גיוס.

לפי הנתונים שהוגשו לבג"ץ, נכון ל-8 בספטמבר 2026 עמד מספרם הכולל של מי שהוכרזו כמשתמטים או שהוצא בעניינם צו 12 על 110,330 איש מכלל האוכלוסייה. על פי הערכת גורמי הצבא, רובם נמנים עם בני הציבור החרדי.

בהודעה נמתחת ביקורת על פעולות האכיפה שבוצעו עד כה. "לא ניתן לומר שהמדינה, על כלל זרועותיה, פועלת ככל יכולתה למאבק בתופעה זו, רחוק מכך", נכתב במסמך.

אחד הצעדים המרכזיים הנבחנים במסגרת המהלך הוא התניית הטבות כלכליות נוספות בהסדרת המעמד הצבאי. בין היתר נבחנת האפשרות לשלול הנחות בארנונה ובתחבורה הציבורית ממי שאינם עומדים בדרישות רשויות הגיוס.

בהודעת המדינה נטען כי הממשלה טרם גיבשה מדיניות סדורה לשלילת הטבות, אף שחלפו למעלה מעשרה חודשים מאז פסק הדין שחייב אותה לגבש מדיניות אכיפה כלכלית.

בסוגיית הארנונה מצוין כי גורמי הייעוץ המשפטי ביקשו לקדם את העברת סמכות שר הפנים לראש הממשלה או לשר אחר, לצורך בחינת תיקון התקנות באופן שיאפשר להתנות את קבלת ההנחות בהסדרת המעמד מול הצבא. לפי ההודעה, המהלך טרם הושלם.

המדינה מציעה כעת כי בג"ץ ישקול מתן הוראות אופרטיביות נוספות בנוגע להטבות שניתן להתנות את קבלתן בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא.

מהנתונים שהוגשו לבית המשפט עולה כי בשנות הגיוס 2024 ו-2025 נשלחו 79,835 זימונים לבני הציבור החרדי בקבוצה שנבחנה. נכון ל-8 בספטמבר, 11,283 התייצבו להליכי הגיוס, 4,026 חוילו, 18,952 היו במעמד צו 12 ו-48,278 הוכרזו כמשתמטים.

לצד הנתונים הללו, הצבא עצמו מדווח על עלייה במספר המתגייסים החרדים. בשנת הגיוס שהסתיימה ביוני 2026 התגייסו 4,298 בני הציבור החרדי, לעומת 2,811 בשנה הקודמת, לפי שיטת המדידה של הצבא.

אולם בהודעת המדינה נטען כי גם העלייה במספר המתגייסים אינה מספקת, וכי יש להגביר את האכיפה הפלילית והכלכלית.

המסמך מאשר גם את הפרסומים על מחלוקת בין צה"ל למשטרת ישראל בנוגע למבצעי מעצרים יזומים של חייבי גיוס.

בדיון שנערך ב-14 באוקטובר נמסר כי מבצע אכיפה משותף שתוכנן לחודש אוקטובר נדחה בפעם השנייה, לאחר שהמשטרה דרשה תגבור של מאות חיילי צה"ל לצורך אישור המבצע.

בצה"ל טענו כי הדרישה אינה ישימה ואינה תואמת את חלוקת האחריות בין הגופים. מנגד, במשטרה הבהירו כי תגבור כוח האדם נדרש לצורך ביצוע המעצרים ולא לשמירה על הסדר הציבורי.

עוד עולה מהמסמך כי מתחילת שנת 2026 ועד 6 באוקטובר הוגשו 419 כתבי אישום נגד חייבי גיוס שהוכרזו כמשתמטים, כאשר לפי הערכת התביעה הצבאית 51 מהם בני הציבור החרדי.

לצד הדרישה להרחיב את שלילת ההטבות, מציעה המדינה לבית המשפט לקבוע מועד קרוב להגשת עדכון נוסף שיתמקד בפעולות האכיפה של הצבא והמשטרה נגד משתמטים ועריקים.

בכך מבקשת היועצת המשפטית לממשלה לקדם שלב נוסף בצעדי האכיפה נגד חייבי הגיוס, הפעם באמצעות הרחבת האפשרות לפגוע בהטבות כלכליות, לצד המשך המעצרים וההליכים הצבאיים.