1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. מחשבה יהודית

ריבית: איסור דו סטרי וסיבתו • טור שבועי

הרב יעקב גלויברמן יורד לשורש סיבת איסור הלוואה בריבית, ומסביר את חומרתו הנדירה
הרב יעקב גלויברמן, י"ט אייר תשע"ה 08/05/2015 10:09

צלם:פלאש 90 צלם:פלאש 90


בפרשת השבוע 'בהר' מובא איסור הלוואה בריבית. שנאמר: "אל תיקח מאתו נשך ותרבית... ולאחיך לא תשיך".

מהי בעצם ריבית? ריבית היא עשיית רווח בלי מאמץ, בעמלו של אדם אחר. כשאדם מלווה כסף לחברו, למעשה, מרגע יציאת הכסף מידיו והעברתו ללווה, הרי שהכסף יצא מרשותו ועבר ללווה ואין זה יותר כספו של המלווה אלא של הלווה. לכן, המלווה בריבית נהנה איפוא מכסף שאינו שלו, רק בכוח העובדה שבעבר היה שייך לו. ואין הדבר דומה לאדם המשקיע בעסק, שהכסף שלו מופקד בעסק והוא נהנה מרכושו שלו.

אולם איסור ההלוואה בריבית הוא דו סיטרי. כשם שאסור להלוות בריבית, כך גם אסור ללוות בריבית. זאת אומרת, שברגע שמתבצעת הלוואה בריבית חלילה, גם הלווה וגם המלווה עוברים על איסור דאורייתא.

עלינו לדעת שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שכל ברכה ושפע יבואו רק על ידי עבודה ועמל, ולא בצורת ריבית שאיננה הוגנת כלפי הלווה. לכן בתורה הריבית מכונה "נשך" ו"תרבית". לגבי הלווה זה "נשך" - שהריבית דומה לנשיכת נחש, שבתחילה נראית כשריטה קטנה, ואחר כך היא הולכת ותופחת עד שהיא ממיתה את האדם. ואילו לגבי המלווה הרי זו "תרבית". שהונו מתרבה והולך על חשבון הזולת ועמלו. עלינו להיות מאד זהירים בהלוואות הנושאות ריבית, ולזכור שאין ברכה בכספים הללו.

חד וחלק- יהי ממון חברך חביב עליך כשלך.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לא מאמין שאתה כותב את זה  (ל”ת)

    יוסי

  2. יענקל'ה מחב"ד  

    מנדי