לא יורים בתוך הנגמ”ש – גם כשמבקשים שינוי / דעה

במשך 15 שנה זכיתי לכהן כנציג תנועת “טוב” בביתר עילית. מאז פרוץ המלחמה בשמחת תורה בחרתי להתרחק מפעילות פוליטית ומכל עיסוק שיש בו מחלוקת ומריבה. לצערי, לקראת הבחירות הקרובות שורבב שמי לשיח המצדיק הקמת רשימה חרדית ארצית עצמאית, שעלולה לפגוע בייצוגו של הציבור החרדי. לכן חשוב לי להבהיר את הדברים.

לפני קרוב לעשרים שנה הקמנו את תנועת “טוב”, שזכתה לכינוי “אנשי החולצות הכחולות”. ביקשנו לתת קול לציבור החרדי העובד, לבעלי תשובה ולמשפחות שלא מצאו מענה במערכות הקיימות. פעלנו מתוך עקרונות ברורים: לימוד התורה הוא הערך העליון; לא יורים בתוך הנגמש ונאבקים מתוך הציבור החרדי ולמענו, ולא נגדו. מעולם לא ראינו בציבור החרדי יריב. היינו חלק ממנו, הערכנו את לומדי התורה וביקשנו להוסיף צבע לפסיפס החרדי, לא להחליף אותו.

הגישה הזאת אינה רק סיסמה עבורי. בשנתיים האחרונות שירתתי למעלה מ־700 ימי מילואים בגבול לבנון, תוך סיכון אישי ומחיר משפחתי כבד. לצד זאת אני זוכה שיש לי ילדים אברכים ותלמידי חכמים שתורתם אומנותם, וגם ילדים שבחרו במסלולים אקדמיים, ברפואה ובמקצועות נוספים.

בתי, שסיימה תואר בביוטכנולוגיה וממשיכה בלימודים מתקדמים, בחרה דווקא בנאום סיום התואר להודות על הזכות להקים בית נאמן עם בעל שיושב ולומד תורה. בעיניי אין שום סתירה. השמיים הם הגבול, אבל לימוד התורה נשאר בלב הזהות היהודית, העקרון שעומד בבסיס התפיסה של הציבור החרדי האמיתי.

ברוח הזאת הקמנו מוסדות חינוך, נתנו פתרונות למשפחות והוכחנו שאפשר לחולל שינוי מתוך המערכת. כשנשאלנו מדוע איננו רצים לכנסת, השבנו שאנחנו מבקשים להשפיע מלמטה, בקהילה ובעיר, זה מה שביקשנו, לא "לחנך מחדש" את הציבור החרד לדבר ה'. ואכן השפענו.

אני מכיר היטב את הכאב ואת התסכול של מי שאינם זוכים לייצוג מספק, אולם, בשונה ממה שאנחנו עשינו, אנשי מפלגת ״הציבור החרדי״ מבקשים לשנות ערכי היסוד של הציבור החרדי האמיתי, את החשיבות היסודית של לימוד התורה הקדושה ושל גידול דורות של תלמידי חכמים שתורתם אומנותם. ואיך הם עושים זאת? כמו אנשי קפלן שיחד עם זה שרוממות תיקון המדינה בגרונם הם הולכים להשחיר את פניה של ישראל בתקשורת העולמית, כך גם הם, משחירים את פניו של הציבור החרדי בתקשורת הלא דתית בישראל, כל זאת כשרוממות תיקון אותו ציבור בגרונם.

מחאה אינה מטרה בפני עצמה. הצבעה לרשימה שלא תעבור את אחוז החסימה עלולה להחליש דווקא את הציבור שאותו הם טוענים שהם מייצגים. אפשר לדרוש שינוי, להיאבק על זכויות ולמתוח ביקורת נוקבת. אבל אסור שהמאבק יהפוך למלחמה באחים שלנו, ולקעקוע היסודות של מה שמגדיר אותנו. הציבור החרדי אינו היריב שלנו. הוא הבית שלנו. ובית מתקנים מתוך אהבה, לא מתוך שנאה. בית מתקנים מתוך הכרת המקום של כל אחד, וההבנה של מה הם יסודותיו, אותם אין לקעקע.
כי גם כשמבקשים שינוי – לא יורים בתוך הנגמ”ש.