הבטיחו מנדטים, קיבלו אלפי קולות: מפלה למפלגות המחאה החרדיות

ארבעה עד חמישה מנדטים, עשרות אלפי תומכים, סקרים שהצביעו על פוטנציאל משמעותי והבטחות לשינוי המפה הפוליטית החרדית: בשבועות שקדמו לבחירות לכנסת ה-26 הציגו שתי המפלגות החרדיות החדשות, “הציבור החרדי” ו”צבע שחור”, תמונה של ציבור רחב שמחפש כתובת פוליטית אחרת. ביום שאחרי הבחירות התברר כי לפחות בקלפי, התוצאה הייתה רחוקה מאוד מהציפיות שהציגו.

לפי תוצאות הספירה החלקית שפורסמו היום (רביעי), לאחר ספירת 85.6% מהקולות, רשימת “צבע שחור - מגן עולם התורה”, בראשות יעקב חיים מילר, קיבלה 9,502 קולות, שהם כ-0.20% מהקולות הכשרים. מפלגת “הציבור החרדי” בראשות מוטי לייטנר קיבלה 9,029 קולות, כ-0.19% בלבד. שתיהן רחוקות מאחוז החסימה העומד על 3.25%.

חרדים במטה בחירותצילום: פלאש 90

העובדה ש”צבע שחור” הקדימה את “הציבור החרדי” הפתיעה רבים. לייטנר ניהל קמפיין מתוקשר, גייס תמיכה כספית מאנשי עסקים והציג את מפלגתו כחלופה לייצוג החרדי הקיים. “צבע שחור”, שצמחה מתוך המחאה נגד מעצרי בני ישיבות וניהלה פעילות ממוקדת סביב משבר הגיוס, הצליחה בנתוני הביניים לעקוף אותה.

הפער בולט במיוחד בריכוזים החרדיים. בבני ברק קיבלה “צבע שחור” 2,515 קולות מתוך 85,223 קולות כשרים שנמנו בעדכון המקומי, לעומת 679 קולות בלבד ל”הציבור החרדי”. במודיעין עילית נרשם פער גדול עוד יותר: 1,535 קולות ל”צבע שחור”, לעומת 101 קולות ללייטנר, לפי נתוני ביניים שפורסמו.

הסקר שהבטיח עשרות אלפים והמיליונים שגויסו

אחד הנתונים הבולטים בקמפיין של “הציבור החרדי” פורסם ב-13 באוקטובר, כשבועיים לפני הבחירות. באחד הפרסומים הוצג סקר שערך מנו גבע עבור אנשי לייטנר בקרב 504 משיבים חרדים.

לפי הנתונים שפרסמה המפלגה, כ-40 אלף חרדים כבר החליטו להצביע לה, ועוד כ-55 אלף שקלו לעשות זאת. בסקר עצמו השיבו 6% מהנשאלים כי קיימת סבירות גבוהה שיצביעו לרשימה, ו-8.1% נוספים ציינו כי ישקלו לתמוך בה.

קמפיין מפלגת הציבור החרדיצילום: באדיבות המצלם

המספרים שימשו את המפלגה כדי להציג פוטנציאל תמיכה משמעותי. גם כאשר בסקרים הארציים לא עברה את אחוז החסימה, לייטנר ואנשיו המשיכו לדבר על תנועה של מצביעים לעברם. ב-17 באוקטובר טענו במפלגה כי הם צוברים מומנטום ומתקרבים לאחוז החסימה.

אלא שבסופו של דבר, גם לאחר ספירת מרבית הקולות, מספר המצביעים בפועל נותר רחוק מהיקף התמיכה שהוצג בסקר המוזמן.

גם שאלת המימון ליוותה את הקמפיין. לפי נתונים שפרסם “כלכליסט” יומיים לפני הבחירות, מפלגת “הציבור החרדי” גייסה 16 ערבויות בהיקף כולל של 5.6 מיליון שקל. בין הערבים היה איש העסקים שלמה דוברת, שהעמיד ערבות של שני מיליון שקל. לצד זאת דווח על תרומות בסך 130 אלף שקל.

הסכומים שפורסמו מלמדים על היקף התמיכה הפיננסית שהמפלגה גייסה, אך אינם מעידים שכל הכסף שימש למימון הקמפיין. על פי הדיווח, המפלגה אף מסרה שלא נטלה הלוואות.

הקמפיין עצמו עסק בנושאים שהמפלגות החרדיות הוותיקות מתקשות לספק להם מענה, לטענת לייטנר: לימודי ליבה, מוסדות חינוך ממלכתיים-חרדיים, תעסוקה וגיוס צעירים שאינם לומדים בישיבות. במקום השלישי ברשימה שובצה ד”ר נחומי יפה, צעד חריג במערכת המפלגתית החרדית.

למרות החשיפה והמשאבים שגויסו, התוצאה בקלפי הייתה נמוכה גם מן הרף של 20 אלף קולות, שהוצג במפלגה כיעד מינימלי בעל משמעות ציבורית.

'ההפתעה' של “צבע שחור” 

גם אצל יעקב חיים מילר נרשם פער ניכר בין ההצהרות לתוצאה.

ב-10 בספטמבר, בריאיון לתוכנית “אחת בצהריים” בקול ברמה, העריך מילר כי מפלגתו תקבל ארבעה עד חמישה מנדטים. לדבריו אז, גם הסקר הזהיר ביותר שעמד לרשותו הצביע על תמיכה של 22% מהציבור החרדי.

בהמשך הקמפיין הסביר מילר כי הוא פונה בעיקר לבוחרים חרדים שהתכוונו להימנע מהצבעה בשל האכזבה מטיפול הנציגות החרדית בחוק הגיוס. בריאיון ל-ynet טען שקיים מאגר של ארבעה עד שישה מנדטים של מצביעים מתלבטים או מאוכזבים, והעריך כי אפילו תוצאה של 70 אלף קולות תעביר מסר משמעותי למפלגות הוותיקות.

יעקב חיים מילרצילום: באדיבות המצלם

הרשימה נבנתה סביב הדרישה להסדרה מלאה של מעמד בני הישיבות וההתנגדות למתווים הכוללים מכסות גיוס. פעילותה צמחה מתוך המאבק סביב מעצרי בני הישיבות, שבו בלט גם מוקד “צבע שחור”, המזוהה עם פעילי מחאה מהפלג הירושלמי ומקבוצות נוספות.

אף שהקמפיין שלה היה פחות בולט בחלק מכלי התקשורת הכלליים, גם “צבע שחור” הפעילה מערך בחירות בעלות משמעותית. דיווחים הצביעו כי לרשות המפלגה תקציב של כ-2.5 מיליון שקל וכ-500 פעילים, בעיקר במודיעין עילית. בראיון ליעקב גרודקה בקול ברמה, ב-21 באוקטובר, אמר מילר כי המפלגה כבר הוציאה, לדבריו, סכום דומה על הקמפיין והפרסום.

מילר טען כי הכספים הגיעו מתרומות של אברכים ומשפחות, וסיפר על ראש כולל שגייס לדבריו כ-700 אלף שקל. זהותו של המגייס לא פורסמה, והנתונים לא אומתו באמצעות דוח הוצאות מבוקר.

במהלך הקמפיין התעוררו גם שאלות בנוגע לתמיכה הרבנית ברשימה. מילר טען כי רבנים התומכים במהלך חוששים להיחשף בעקבות לחצים, ואף התייחס ללחצים שלדבריו הופעלו בסביבת הרב צדקה. כאשר נשאל מי עומד מאחוריהם, לא הציג ראיות לזהות המעורבים והבהיר שאינו טוען כי אריה דרעי עצמו שלח אנשים.

הלחצים לפרוש והעימותים ברחוב

שבוע הבחירות התאפיין במאבק חריף בין המפלגות החדשות לבין הנציגות החרדית הוותיקה.

לפי דיווחים, ראש הממשלה נפגש עם לייטנר במסגרת מאמצים להביא לפרישתו מהמרוץ. בשיחות קודמות אף הועלתה הצעה למנותו לפרויקטור בתחום שילוב החרדים, עם תקציב ציבורי בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

מוטי לייטנרצילום: פלאש 90

לייטנר דרש הבטחות לכך שהמפלגות החרדיות לא יטרפדו מהלך כזה, אך לבסוף הודיע כי יתמודד עד הסוף. במקביל הופעלו לחצים על רשימות קטנות נוספות, ובהן “צבע שחור”, מחשש לאובדן קולות שייפגע ביכולת להרכיב ממשלה.

ביום הבחירות עצמו החריפו האירועים, וממודיעין עילית פורסמו תיעודים של השחתת עמדת הסברה והצתת חומרי תעמולה של “הציבור החרדי”. בדיווחים נטען כי פעילים הותקפו וכי לייטנר עצמו נקלע לעימות במקום. במפלגה טענו גם להיעלמות פתקי הצבעה מקלפיות ולאיומים על בוחרים.

גם אנשי “צבע שחור” דיווחו על הטרדות ופגיעה בחומרי תעמולה.

במטות מתעקשים: המאבק יימשך

עם פרסום המדגמים ביום שלישי בלילה, בחר לייטנר להציג את עצם ההתמודדות כהישג. לדבריו, המפלגה הצליחה לשבור את מחסום הפחד וליצור תשתית פוליטית חדשה. היום, לאחר שהתבררה תמונת הקולות, פרסם את הפסוק “כי נפלתי קמתי”, והבהיר כי אינו מתכוון לנטוש את הדרך.

גם ב”צבע שחור” דחו את הטענה שמספר הקולות מעיד על כישלון המחאה. בהודעה שפרסמה המפלגה נטען כי שלושה עד ארבעה מנדטים של מצביעים לא חזרו למפלגות החרדיות הוותיקות, וכי עצם הימנעותם מהצבעה מעידה על הצלחת המסר.

בסופו של דבר, שתי המפלגות הצליחו להעלות לדיון סוגיות שהעסיקו חלקים שונים בציבור החרדי, אך לא הצליחו לתרגם את הפעילות הפוליטית לייצוג בכנסת.

מטה מפלגת יהדות התורהצילום: פלאש 90

ש”ס ויהדות התורה, מצדן, איבדו יחד ארבעה מנדטים לפי תמונת הביניים, וגם הן נדרשות לבחון את דפוסי ההצבעה בציבור החרדי. אלא שהנתונים אינם מאפשרים לייחס את הירידה דווקא לשתי רשימות המחאה.

הבחירות סיפקו לשתי המפלגות החדשות תשובה ראשונה וברורה בנוגע לכוחן האלקטורלי הנוכחי. האם התשתיות שהקימו יהפכו בעתיד לכוח ציבורי רחב יותר? זו כבר שאלה שתיבחן במערכות הבחירות הבאות.