איזנקוט ילך עם החרדים? התרחיש שעשוי לשנות את המפה הפוליטית

יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, ניצב בפני שלוש אפשרויות מרכזיות להרכבת ממשלה: בחירות חוזרות, ממשלת אחדות עם בנימין נתניהו או שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות. לאחר שבשבוע שעבר הסברנו מדוע איזנקוט אינו צפוי להקים ממשלה עם המפלגות הערביות, האפשרות השלישית עשויה להפוך לאחד התרחישים המשמעותיים במגעים להרכבת הממשלה.

תוצאות הבחירות הותירו את גוש נתניהו עם 53 מנדטים ואת גוש איזנקוט עם 48. המפלגות הערביות מחזיקות ב-19 מנדטים, ואף אחד מהגושים אינו מסוגל להקים ממשלה בכוחות עצמו.

גדי איזנקוט צילום: פלאש 90

בחירות חוזרות: הימור על הכרעה חדשה

האפשרות הראשונה היא בחירות חוזרות. במערכת הפוליטית יש מי שמעריכים כי סיבוב נוסף עשוי לחזק את גוש הימין, אך אין ודאות שכך אכן יקרה. מבחינת איזנקוט, המשמעות היא חזרה למערכת בחירות נוספת, בלי הבטחה שהתוצאה תהיה נוחה יותר.

ממשלת אחדות: ניסיון העבר עם נתניהו

האפשרות השנייה היא ממשלת אחדות עם נתניהו. על הנייר, ממשלה כזאת תוכל ליהנות מרוב רחב בכנסת, אך ניסיון העבר מעורר שאלות לגבי יכולתה להחזיק מעמד.

בשנת 2020 הקימו נתניהו ובני גנץ ממשלת אחדות, שבמסגרתה נקבע כי גנץ יחליף את נתניהו בתפקיד ראש הממשלה. אלא שהממשלה התפרקה בעקבות אי-אישור תקציב המדינה, עוד לפני מועד הרוטציה, וגנץ מעולם לא נכנס לתפקיד במסגרת ההסכם.

התקדים הזה עשוי להקשות על איזנקוט לתת אמון בהסכם רוטציה נוסף עם נתניהו. גם אם תקום ממשלת אחדות, שאלת יציבותה תמשיך ללוות אותה.

הממשלה עם החרדים: הכול תלוי בליברמן

האפשרות השלישית היא שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות. לש"ס וליהדות התורה 13 מנדטים יחד, ובצירוף 48 המנדטים של גוש איזנקוט ניתן להגיע לרוב של 61 חברי כנסת.

ליברמןצילום: Yonatan Sindel/Flash90

אלא שכאן ניצב מכשול משמעותי: יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהתנגד לאורך השנים לישיבה משותפת עם המפלגות החרדיות. ללא שבעת המנדטים שלו, החיבור בין איזנקוט לחרדים לא יספיק להקמת ממשלת רוב.

אם ליברמן יסכים לשבת בממשלה כזאת, ואיזנקוט יצליח להגיע להבנות עם הסיעות החרדיות, עשויה להיווצר קואליציה בעלת אינטרס משותף להמשיך להתקיים. כל עוד ההסכמות עם החרדים יישמרו והם יקבלו מענה לדרישותיהם, יהיה להם תמריץ להמשיך ולתמוך בממשלה ובהצבעותיה.

בתרחיש כזה, איזנקוט יוכל לנסות להשלים קדנציה של ארבע שנים. במהלך התקופה הזאת תהיה לו הזדמנות להגיע להסדר בסוגיית גיוס בני הישיבות, להפחית את המתח הציבורי סביב הנושא ולבסס את מעמדו כראש ממשלה.

ארבע שנות כהונה יאפשרו לו גם להציג לציבור ניסיון שלטוני ולהראות שניתן לנהל את המדינה ללא נתניהו. מבחינתו, מדובר באפשרות בעלת משמעות פוליטית ארוכת טווח, מעבר לעצם הקמת הממשלה.

אלא שהכול תלוי ביכולת להגיע להסכמות. דרישותיהן של המפלגות החרדיות בנושא הגיוס עלולות להתנגש עם עמדותיהם של ליברמן ושל שותפים נוספים בגוש איזנקוט. בלי פתרון למחלוקת הזאת, גם רוב של 61 מנדטים עלול שלא להספיק כדי להבטיח יציבות.

השאלה המרכזית היא האם איזנקוט, ליברמן והסיעות החרדיות יהיו מוכנים להתפשר כדי להקים ממשלה משותפת. אם יצליחו להגיע להסכם, תיפתח בפני איזנקוט אפשרות לכהונה מלאה. אם לא, ממשלת אחדות או בחירות חוזרות יישארו על הפרק.