ישראל מול צרפת: הקרב על עסקת נשק של 7 מיליארד דולר

התחרות העולמית על ייצוא הביטחון הישראלי מגיעה לשיא חדש: בעוד הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון ממשיך להטיל הגבלות על נוכחותן של חברות ביטחוניות מישראל בתערוכות בפריז, מאחורי הקלעים מתנהל קרב ענקים על חוזה רכש ביטחוני בשווייץ בהיקף של כ-7 מיליארד דולר, שהם כ-6 מיליארד פרנק שוויצרי כך על פי דיווח ב"גלובס".

משרד ההגנה בברן הודיע על סיום שלב הסינון במכרז להצטיידות במערכות הגנה אווירית לטווח ארוך, המיועדות לפעול לצד מערכות הפטריוט האמריקאיות. לקו הסיום העפילו שתי מערכות בלבד: מערכת ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, ומערכת SAMP/T NG של קונסורציום יורוסאם הצרפתי-איטלקי.

ההחלטה השוויצרית לעבות את מערך ההגנה האווירית נובעת מלקחי המלחמה באוקראינה והצורך לגוון את שרשראות האספקה ולא להסתמך על ספק יחיד. מערכת ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית מציעה מודולריות ייחודית המאפשרת שילוב של שלושה סוגי מיירטים לטווח קצר, בינוני וארוך של עד 150 קילומטרים, והיא מתמודדת עם מגוון רחב של איומים ממטוסי קרב וכטב"מים ועד טילי שיוט. המערכת זכתה בשנים האחרונות להצלחה בינלאומית רחבה ונמכרה למדינות רבות, בהן איחוד האמירויות, מרוקו, קפריסין, יוון וסלובקיה. מנגד, מערכת SAMP/T NG הצרפתית-איטלקית מציעה אף היא טווח יירוט של עד 150 קילומטרים, עם יכולת עקיבה במקביל אחר יותר ממאה איומים ויירוט טילים בליסטיים.

המאבק העסקי בשווייץ מתרחש בצל הסלמה ביחסים הדיפלומטיים והמסחריים בין ירושלים לפריז. החלטתו האחרונה של הממשל הצרפתי להגביל את מוצרי החברות הישראליות בתערוכת יורונאבאל הימית ולהתיר הצגת מערכות הגנתיות בלבד, תוך הרחקת נציגים רשמיים של משרד הביטחון, מגיעה על רקע תחרות עסקית עזה. גורמים בענף מצביעים על כך שמעבר לטיעונים המדיניים שמציג מקרון סביב הלחימה במזרח התיכון, מדובר גם ביריבות מסחרית ישירה, כפי שהוכח בעסקת הענק שבה הפסידה איירבוס הצרפתית לתעשייה האווירית הישראלית במכרז לאספקת לווייני ריגול למרוקו בהיקף של כמיליארד דולר.

משרד ההגנה השוויצרי צפוי להביא את התוכנית הכלכלית לאישור הפרלמנט במסגרת תוספת תקציבית חריגה לחיזוק הצבא, כשההכרעה הסופית על זהות הזוכה צפויה להתקבל בהמשך. בין השיקולים שיעמדו בפני מקבלי ההחלטות בברן בולטים הנחיית הממשלה השוויצרית לבחון שיקולי מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים כנקודת תורפה פוטנציאלית לישראל, לצד הניסיון המבצעי המוצב בשטח, יחס עלות-תועלת מיטבי והיסטוריית הרכש המוצלחת של שווייץ מחברות ישראליות בעבר כיתרונות בולטים לתעשייה הישראלית.