תוכנית הגיבוי של הישראלים: בקשות לאזרחות גרמנית

גל חסר תקדים של פניות מתועד בשנים האחרונות במשרדי ההגירה של גרמניה. הרשויות מדווחות כי החל משנת 2023 התקבלו למעלה מ-170 אלף בקשות לאזרחות מצידם של מי שהוגדרו כקורבנות המשטר הנאצי וצאצאיהם. הנתון הבולט ביותר מצביע על כך שקרוב ל-45% מכלל הבקשות בעולם מוגשות על ידי ישראלים שממשיכים להוביל את הרשימה בפער ניכר.

העלייה הדרמטית במספרים מתאפשרת במידה רבה בזכות רפורמת חקיקה שהעבירה גרמניה ב-2021. התיקון לחוק הרחיב את מעגל הזכאים לצאצאים של מי שנשללה מהם האזרחות או שאולצו לוותר עליה מסיבות פוליטיות, גזעיות או דתיות (בין השנים 1933 ל-1945), גם אם הצאצאים עצמם מעולם לא החזיקו בדרכון גרמני.

הנתונים הרשמיים של הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה ממחישים את היקף המגמה: בשנה החולפת נרשמה קפיצה של כ-60% במספר האישורים, שהסתכמו ב-11,500 ברחבי העולם. מתוכם, 5,924 דרכונים הוענקו לישראלים (לעומת 3,640 אישורים שאושרו ב-2024). במקום השני נמצאים אזרחי ארה"ב, עם 2,995 בקשות שאושרו בשנה שעברה, זינוק גם כן בהשוואה ל-2,025 האישורים ב-2024.

זאב אברהמי, מדווח ב-Ynet, כי מומחים מהלשכה לסטטיסטיקה וממרכז המחקר להגירה בגרמניה קושרים את הזינוק ישירות לתמורות גאופוליטיות. גל הפניות החל עם יהודי בריטניה שחיפשו לשמר את זכויותיהם באיחוד האירופי לאחר ה"ברקזיט", ונמשך לאחר מכן עם זרם מתון של פליטים מאוקראינה מאז תחילת הפלישה הרוסית. לאחרונה, נרשם זינוק בבקשות מצד אזרחים אמריקנים, המיוחס לבחירתו המחודשת של דונלד טראמפ.

בגזרה המקומית, הפניות מישראל שוברות שיאים מאז טבח ה-7 באוקטובר והמערכה הצבאית המתמשכת. עם זאת, ברשויות בגרמניה מבהירים כי חלוקת הדרכונים אינה מתורגמת בהכרח להגירה מיידית בפועל. עבור ישראלים רבים, הדרכון הגרמני מהווה "תוכנית ב'" מחושבת. מבוגרים רבים מנצלים את החוק ופועלים לאזרח את ילדיהם ונכדיהם כמעין פוליסת ביטוח לימי חירום. מעבר לשיקול הביטחוני, האזרחות מציעה פתח מילוט כלכלי וחברתי – ומבטיחה לדור הצעיר אפשרות עתידית לחיים במדינה ליברלית הכוללת גישה ללימודים גבוהים בחינם.