ספר לימוד בגרמניה מציג חיילי צה"ל לצד מחבל חמאס תחת הכותרת "איומים ואלימות הדדיים"

ספר לימוד בגרמניה מציג תמונות של פעילות צבאית ישראלית ביהודה ושומרון לצד תמונה של מחבל חמאס חמוש, תחת הכותרת "איומים ואלימות הדדיים", מבלי להגדיר את חמאס כארגון טרור. כך עולה מדוח שבחן 12 ספרי לימוד במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה, שעליו דיווח אלכס קרסון ב"ג'רוזלם פוסט".

הדוח מציג תמונה מורכבת: בעוד שספרי הלימוד זוכים להערכה על ההוראה המעמיקה של השואה, החוקרים מצאו ליקויים משמעותיים באופן שבו מוצג הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובפרט בניסיון להציג את נקודות המבט של שני הצדדים.

לדברי החוקרים, השאיפה להציג מגוון נקודות מבט מובילה לעיתים ליצירת הקבלות מטעות בין אירועים היסטוריים. כך, למשל, מלחמת העצמאות מוצגת לצד המונח הפלסטיני "נכבה", ומלחמת ששת הימים לצד "נכסה", המתייחס לעקירת פלסטינים בעקבות מלחמת 1967. לטענת מחברי הדוח, הצגה זו מטשטשת את ההבדל בין הכרה בזיכרונות היסטוריים שונים לבין הצגתם כהסברים שווי ערך להתרחשויות.

גם בהצגת תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 נמצאו פערים. בעוד שההתנגדות הערבית לתוכנית מוסברת בהרחבה באמצעות סוגיות של קרקעות, דמוגרפיה וזכויות פוליטיות, נקודת המבט היהודית מתמקדת בעיקר בלגיטימציה הבינלאומית, ללא התייחסות מקבילה לחששות הביטחוניים ולרציפות הטריטוריאלית.

בפרקים העוסקים במלחמת העצמאות ובאינתיפאדות, כך לפי הדוח, ניתן משקל נרחב לעקירת פלסטינים, בעוד שגירוש יהודים ממדינות ערב וממדינות מוסלמיות אינו מוזכר. האינתיפאדה הראשונה מוצגת בעיקר כהתקוממות אזרחית, תוך צמצום ההתייחסות לאלימות, ואילו האינתיפאדה השנייה מוסברת בעיקר על רקע תסכול פלסטיני, ולא באמצעות מתקפות הטרור שאפיינו אותה.

ביקורת נוספת נוגעת להצגת ההתנחלויות הישראליות, המתוארות בספרים כמעט אך ורק כמכשול בלתי חוקי לשלום. לפי החוקרים, הצגה זו מתעלמת מהעמדות המשפטיות של ישראל, משיקולי הביטחון שהשפיעו על מדיניות ההתיישבות ומההקשר של האלימות המקומית.

מנכ"ל ארגון IMPACT-se, מרקוס שף, אמר בעקבות הממצאים: "כאשר האנטישמיות בגרמניה נמצאת ברמות גבוהות באופן מדאיג, מה שילדים לומדים על יהודים ועל ישראל חשוב יותר מאי פעם".