מדאיג: איראן הזמינה מרוסיה משגרים לטילים להתקנה על מסוקי קרב

מסמכים מודלפים שנחשפו ב"פייננשל טיימס" חושפים רובד נוסף של שיתוף הפעולה הצבאי המתהדק בין רוסיה לאיראן, הכולל הסכמים לאספקת ציוד מתקדם והעברת ידע טכנולוגי רגיש.

על פי לוח זמנים של התעשייה הביטחונית הרוסית לשנים 2024 ו-2025, מוסקבה הסכימה לספק לאיראן 90 משגרי טילים מדגם APU-L, המיועדים להרכבה על מסוקי תקיפה ומשמשים לשיגור טילים מונחים ומדויקים הנמצאים בשימוש נרחב של הכוחות הרוסיים באוקראינה. הקונה תועד במסמכים תחת הקוד "K-10", כינוי המשמש את יצואנית הנשק הממלכתית של רוסיה לציון איראן. יצוין כי מהמסמכים לא עולה באופן חד-משמעי האם המשגרים סופקו בפועל.

המשגרים מסוג APU-L נועדו לשאת את הטיל המונחה הקל והרב-תכליתי של רוסיה, הידוע כ-LMUR או Izdeliye 305. זהו נשק מדויק, המסוגל לפגוע במטרות נעות. הטיל נכנס לשירות בצבא הרוסי ב-2022 וראה שימוש נרחב מאז. יתרונו הגדול הוא ביכולת המפעיל לכוון אותו גם במהלך המעוף, וכך להתאים את הפגיעה במטרה תוך כדי תנועה. כל משגר APU-L יכול לשאת שני טילים, והוא מיועד למסוקי התקיפה המתקדמים מסוג Mi-28. איראן כבר הודיעה בסוף 2023 על רכישת המסוקים הללו מרוסיה, ותמונות מינואר 2026 אישרו את נוכחותו של לפחות מסוק אחד כזה בטהרן.

גילוי זה מתווסף לתחקיר קודם של העיתון הבריטי מחודש ספטמבר, שחשף כי רוסיה העניקה סיוע טכנולוגי חשאי לפיתוח טילי שיוט איראניים על-קוליים (Supersonic), בפרויקט שקיבל את שם הקוד C430L. מטרת הפרויקט, שהחל ב-2023, היא לפתח מערכת הנעה מסוג מגח-סילון (ramjet) המסוגלת להחזיק טיל במהירות הגבוהה פי כמה ממהירות הקול, מה שיצמצם משמעותית את זמן התגובה של מערכות ההגנה האוויריות האמריקאיות ובנות בריתן. איראן כבר בנתה וביצעה ניסויי טיסה במערכת, ומהנדסים רוסים נסעו פעמים רבות לטהרן כדי לנתח את נתוני הניסויים ולייעץ בתחומים כמו מערכות דלק ויציבות בעירה.

ג'ים למסון, אנליסט צבאי לשעבר ב-CIA, התריע כי "עבור האיראנים, פיתוח כזה יעניק מערכת נשק אסטרטגית חדשה לגמרי, שיכולה לאיים על כלי השייט של הצי האמריקאי". חרף ההתקדמות, ה-FT ציין כי נכון לעכשיו לא נמצאו ראיות לכך שטיל שיוט על-קולי שכזה הוכנס לשירות מבצעי של צבא איראן.

"מדובר בהעברת טכנולוגיה צבאית רגישה ואסטרטגית מרוסיה, שהאיראנים קיוו להשיג במשך עשרות שנים", הוסיף פביאן הינץ, אנליסט בכיר במכון החקר CAR, בשיחה עם העיתון בספטמבר.

שיתוף הפעולה הצבאי אינו חד סטרי. בראשית המלחמה באוקראינה, איראן סיפקה לרוסיה כמויות גדולות של מל"טים מתאבדים מדגם 'שאהד' ואף סייעה למוסקבה להקים קווי ייצור מקומיים. כיום, למרות דרישות המלחמה באוקראינה, העיתון מדווח שמוסקבה הסכימה לספק לאיראן גם מערכות הגנה אוויריות ניידות מדגם Verba, בעסקת נשק מוערכת של כ-500 מיליון אירו.

גורמי מודיעין מערביים ציינו כי שתי המדינות אף חיזקו את השותפות ביניהן במהלך הסכסוך הנוכחי במזרח התיכון, זאת בסתירה לטענת הנשיא טראמפ שרוסיה "עושה מעט מאוד, אם בכלל", למען איראן. ניקול גרייבסקי, חוקרת במכון קרנגי, הסבירה כי העסקאות "מעידות על נכונותה של רוסיה להמשיך לספק לאיראן נשק חרף דרישות המלחמה שלה, ועם הרבה פחות דאגה מהתנגדויות מערביות מבעבר".