חייל התחזה לרופא וטיפל בלוחמים בעזה במשך חודשים

בית הדין הצבאי גזר 30 חודשי מאסר על חייל מילואים שהתחזה במשך שנים לרופא, אף שמעולם לא השלים את לימודי הרפואה שלו. במהלך המלחמה שירת במשך חודשים ארוכים כרופא של פלוגה מתמרנת ברצועת עזה, טיפל בחיילים פצועים, קבע את כשירותם לחזור ללחימה ואף ביצע פעולות כירורגיות שאסורות לביצוע בשטח גם בידי רופא מוסמך. את הפרשה חשף העיתונאי אבישי גרינצייג.

אחד המקרים שנחשפו בהליך נוגע לחייל שאפו נשבר במהלך השירות וביקש להתפנות לבית החולים. במקום לאפשר את פינויו, החייל שהתחזה לרופא החליט להחזיר בעצמו את האף השבור למקומו, באמצעות ידו, ללא תרופות מאלחשות, ללא צילום וללא קיבוע.

לאחר מכן שלח את החייל בחזרה ללחימה. בהמשך הסתבך מצבו של החייל והוא נזקק לניתוח שחזור.

בפסק הדין תיארו השופטים רון סולקין, צוף וטונבואה את חומרת המעשים ואת הסיכון שנשקף לחיילים שהיו נתונים לטיפולו של המתחזה.

"העבירות שעבר הנאשם יוצאות דופן וחריגות בחומרתן. הנאשם מעל באמון המערכת הצבאית; וחמור מכך - באמון החיילים המטופלים על ידו", כתבו השופטים.

בית הדין הדגיש כי מעבר לעצם ההתחזות, הנאשם השתתף בהכשרות יקרות על בסיס מצג שווא, פגע באמון מפקדיו וחבריו, ושימש במשך תקופה ארוכה כגורם הרפואי היחיד במהלך פעילות לוחמתית, לעיתים ללא כל חלופה רפואית אחרת.

"היה אמון על טיפול בפצועים בשטח, חלק ניכר מהזמן - ללא חלופה רפואית אחרת, כל זאת כשהוא איננו רופא ולא הוסמך כרופא מעולם", קבעו השופטים.

עוד ציינו כי הנאשם לא הסתפק במתן טיפול רפואי ללא הסמכה, אלא ביצע בחלק מהמקרים פעולות החורגות מאלה המותרות בשטח גם לרופאים מוסמכים. נוסף על כך, הוא היה אחראי להחלטות אם חיילים שטיפל בהם כשירים לחזור ללחימה או שיש לשחררם לביתם.

בית הדין התייחס גם למקרים שבהם מנע המתחזה מחיילים לצאת מאזורי הלחימה כדי לקבל טיפול רפואי מתאים, ובכך העמיד את בריאותם, את שלמות גופם ואף את חייהם בסכנה.

"פוטנציאל הנזק הטמון במעשיו של הנאשם הוא משמעותי ביותר, ואך בנס הסתיימו מעשיו מבלי שנפצעו מי מהמטופלים, או אף נגדעו חייו של מי מהם", כתבו השופטים.

לדבריהם, המעשים פגעו לא רק באמון החיילים והמערכת הצבאית, אלא גם בערך הרעות בין לוחמים, באמון הציבור בצה"ל ובזכותם של המטופלים לשלמות הגוף, לכבוד ולאוטונומיה.

במהלך גזירת הדין מתח השופט רון סולקין ביקורת חריפה גם על הפרקליטות הצבאית, בשל מתחם הענישה המקל יחסית שביקשה לקבוע.

"עומק הכשל הערכי, המוסרי, המשמעתי והפיקודי - כמו גם משך המרמה; כמות הנפגעים, שטופלו על ידי הנאשם שלא כדין; 'נקודות יציאה' שהנאשם חלף על פניהן והמשיך בהתנהגותו העבריינית - מן הדין היה שיביאו לקביעת מתחם ענישה גבוה בהרבה מזה שהתבקש על ידי התביעה הצבאית", כתב.

סולקין הוסיף כי "אין אלא להתפלא" על מתחם הענישה שביקשה התביעה, שלדבריו התאים יותר למקרה בודד של התחזות או למספר מצומצם של מקרים, ולא להתחזות ממושכת במהלך פעילות לוחמתית.

במהלך המשפט התברר גם כשל מערכתי: צה"ל כלל לא נהג לבדוק את מסמכי ההסמכה של הרופאים הצבאיים במילואים, והמערכת הסתמכה על אמון בכך שמי שמציג עצמו כרופא אכן הוסמך לעסוק ברפואה.

קצין הרפואה הראשי מסר כי בעקבות הפרשה תוקן הליקוי, וכי מאז נבדקו מסמכי ההסמכה של כלל הרופאים הצבאיים המשרתים במילואים.

בסופו של ההליך נגזרו על המתחזה 30 חודשי מאסר, לאחר שבית הדין קבע כי מדובר במעשים חריגים בחומרתם, שבוצעו תוך ניצול אמון המערכת והחיילים דווקא בתנאי לחימה.