ליברמן פונה לחרדים: "מותר להתגמש ולהתפשר, זה כולל גם את נושא חוק הגיוס"

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מספק הבוקר (שישי) אישור פומבי ראשון לשינוי בעמדתו כלפי האפשרות להקמת ממשלה בשיתוף המפלגות החרדיות. זאת לאחר שאמש נחשף כי נתן אור ירוק למשא ומתן עם יהדות התורה, פרסם ליברמן הודעה ארוכה שבה הבהיר כי הוא מוכן לפשרות גם בנושא חוק הגיוס, במטרה להקים ממשלה ללא בנימין נתניהו ולמנוע בחירות נוספות.

ההתבטאות של ליברמן משמעותית במיוחד לנוכח העובדה שסוגיית הגיוס עמדה במשך שנים במרכז העימות בינו לבין המפלגות החרדיות. הפעם, בניגוד להצהרותיו הנחרצות במהלך מערכת הבחירות, הוא מציב את הקמת הממשלה בראש סדר העדיפויות ומבהיר כי גם בסוגיה הרגישה ביותר מבחינתו ניתן להגיע להסכמות.

"בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש ולהתפשר ולהבין שתפסת מרובה לא תפסת. זה כולל גם את נושא חוק הגיוס", כתב ליברמן. "זה כואב לי, ואני יודע שזה כואב גם לרבים אחרים. אבל לנוכח שלל האתגרים שאנו מתמודדים איתם כיום, האינטרס הלאומי של מדינת ישראל ועם ישראל חייב לעמוד מעל לכל שיקול אחר".

הדברים מגיעים לאחר שאמש דיווח עמית סגל בחדשות 12 כי ליברמן הסיר את התנגדותו לשיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, ואפשר לשותפיו בגוש השינוי לפתוח במשא ומתן עם יהדות התורה. על פי הדיווח, הבסיס האפשרי להסכמות הוא מתווה חוק הגיוס שהציע ליברמן בשנת 2018, בתקופת כהונתו כשר הביטחון בממשלת נתניהו.

אותו מתווה, שנדחה בזמנו בידי המפלגות החרדיות, כלל הטלת סנקציות כלכליות על הישיבות רק לאחר שלוש שנים, ללא סנקציות אישיות על תלמידי הישיבות. כעת, לנוכח המצב הפוליטי שנוצר לאחר הבחירות, נבחנת האפשרות לשוב אליו כבסיס להסכם קואליציוני.

בהודעתו הבוקר לא התייחס ליברמן במפורש למתווה משנת 2018, אך הבהרתו כי הוא מוכן להתפשר בנושא הגיוס מעניקה חיזוק משמעותי לדיווח על המגעים. עם זאת, הוא לא הודיע על הסכם עם המפלגות החרדיות ולא פירט אילו ויתורים יהיה מוכן לקבל.

ליברמן הציג שלושה תנאים שלדבריו אינם נתונים למשא ומתן: סיום כהונתו של נתניהו, מניעת בחירות נוספות והתנגדות להקמת ממשלה שתישען על הימנעות הרשימה המשותפת ורע"ם.

"אני מתנגד בתוקף להקמת ממשלה שתישען על הימנעות של הרשימה המשותפת ורע"ם, וישראל ביתנו תצביע נגד ממשלה כזאת", הבהיר.

בכך הוא שולל את האפשרות להקמת ממשלת מיעוט, שנבחנת בימים אלה בגוש השינוי, ומותיר על השולחן את המסלול של הקמת קואליציה בתמיכת 61 חברי כנסת. על פי התרחיש שפורסם אמש, מדובר בחיבור בין 48 חברי הכנסת של גוש השינוי ל-13 חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה.

"חייבים לעשות מאמץ מרבי להקים קואליציה של 61 חברי כנסת, ללא הרשימה המשותפת ורע"ם", כתב ליברמן. הוא אף העריך כי לאחר הקמת ממשלה כזאת ניתן יהיה לצרף אליה שלושה או ארבעה חברי כנסת מהליכוד.

אלא שהדרך להקמת ממשלה כזאת עדיין רצופה מכשולים. ביהדות התורה נמנעו אתמול מהמלצה על נתניהו להרכבת הממשלה, צעד שבגוש השינוי פירשו כאיתות חיובי. בש"ס, לעומת זאת, המליצו על נתניהו, ויו"ר המפלגה אריה דרעי מעוניין בהמשך השותפות עם הליכוד. גם הרב משה מאיה הבהיר כי אין להצטרף לממשלת שמאל וקרא להקמת ממשלת אחדות.

סוגיה נוספת שעלתה בדיווחים היא האפשרות לרוטציה בראשות הממשלה בין ליברמן ליו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט. ליברמן דחה הבוקר את הדברים באופן חד-משמעי.

"לא דיברתי עם איש על הנושא, אפילו לא עם עצמי", כתב, והוסיף כי הוא מתנגד עקרונית למנגנון הרוטציה. לדבריו, מדובר במנגנון מזיק הפוגע בניהול התקין של המדינה, ומי שיצליח להקים ממשלה צריך לקבל את מלוא הסמכויות למשך הקדנציה כולה.

את השינוי בעמדתו הסביר ליברמן בחשש מפני תוצאותיה של מערכת בחירות נוספת. לדבריו, ממשלת השינוי הקודמת החזיקה מעמד מעט יותר משנה, ולאחריה חזר נתניהו לשלטון עם 64 מנדטים. הוא הזהיר כי הקמת ממשלת מיעוט קצרת ימים עלולה להוביל לתוצאה חמורה עוד יותר.

"ממשלת מיעוט תחזיק מעמד הרבה פחות זמן, ובסיומה נקבל את נתניהו בחזרה עם 70 מנדטים לעוד ארבע שנים, ומשם הדרך לחורבן בית שלישי תהיה קצרה", כתב.

הצהרתו של ליברמן אינה מבטיחה שהמגעים עם החרדים יבשילו להסכם, אך היא מסירה לפחות מצדו מכשול פוליטי מרכזי. מי שהפך את ההתנגדות לשותפות עם המפלגות החרדיות לאחד מסימני ההיכר של מפלגתו, מבהיר כעת בפומבי כי הוא מוכן להתפשר אפילו על חוק הגיוס כדי לאפשר הקמת ממשלה חדשה.