שבת מטלטלת של ארגון הקירוב "צהר" למאות תלמידות מתיכונים תורניים

למעלה מ-200 תלמידות י"ב מ-15 תיכונים תורניים בכל רחבי הארץ התכנסו בטבריה לסוף שבוע מטלטל ויוצא דופן, שנערך על ידי שלוחת "עוז ותעצומות" של ארגון "צהר", החל מיום חמישי בצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה במוצאי שבת. המשתתפות הגיעו בקבוצות מאורגנות של 15, 20 ו-25 תלמידות מאותו תיכון, כשהן מלוות במורה או מחנכת, במטרה לעצור את מרוץ השגרה, להתחזק ולהתבונן מקרוב בצומת ההכרעה המשמעותי בחייהן.

עבור תלמידה המסיימת את לימודיה בתיכון תורני, תקופה זו מהווה צומת חשובה עם השלכות גורליות שילוו אותה ואת הדורות הבאים, בעוד שרק מיעוטן היו פונות להמשך לימודים בסמינר י"ג – י"ד. אל תוך נקודת הזמן הרגישה הזו מכוון הסמינר: השאיפה העומדת בבסיס המיזם האדיר "עוז ותעצומות" היא לפתוח בפני הבנות צוהר לכיוון חיים רוחני וגבוה יותר, ולהעניק להן את ההשראה והכוחות לשקול בחירה במסלול של התעלות רוחנית, שמתוך ניסיון העבר יהווה בסיס לבניית בתים כשרים ונאמנים בישראל.

כדי להעניק להם מענה שלם ומקיף במהלך האירוח במלון "ציפורי בכנרת", הובאו אל סמינריון מרצים בכירים ברמה הגבוהה ביותר. המרצים והנושאים, נבחרו בקפידה כך שכל אחד מהם מביא עמו סגנון וגישה שונים - אחד מרגש ונוגע בנימי הנפש, אחד משמח ומרומם, ואחד חד ונוקב - מתוך מטרה שכל משתתפת תמצא את השפה הקרובה לליבה. כבר מיום חמישי בצהריים נשאבו המשתתפות אל תוך רצף צפוף של הרצאות זו אחר זו. ביום שישי נמשכה התוכנית העיונית, ולאחריה יצאו המשתתפות להפוגה חווייתית ומשחררת של שיט בכנרת, שאפשרה להן להתאוורר מעט לקראת כניסת השבת.

עם כניסת השבת הפך המקום לחממה של תוכן רוחני רצוף ובלתי פוסק. הצימאון הגדול לשמוע, להבין ולהתחזק ניכר בכל שעה: הרצאות ללא הפסקה ולאחמ"כ פאנל שאלות ותשובות באולם ההרצאות, שיחות אישיות עם צוות המדריכות וקבוצות דיון בלובי המלון, שיחות העומק והתכנים של ליל שבת נמשכו עד השעה 04:00 לפנות בוקר, וכבר בשעה תשע בבוקר קמו להמשך יום שלם ואינטנסיבי של תוכן מעצים ומרתק.

שיאו של האירוע הגיע במוצאי שבת שעת הנעילה לאחר תוכנית הסיכום של הסמינר כאשר כל אחד מהרבנים המרצים נתן תקציר וסיכום עם מסר חד וברור "צידה לדרך" להמשך החיים, התקיים המעמד המרטיט של קבלת עול מלכות שמיים. האורות באולם כובו, ובחשיכה נעמדו המשתתפות יחד, זעקו והתפללו מעומק הלב במעמד מטלטל ומרגש מאין כמוהו. מיד לאחר מכן הגיע רגע השיא שחתם את הסמינר: בשעות המאוחרות של מוצ"ש, עם קיומו של סימפוזיון מרכזי בו המשתתפות עולות לבמה ומשתפות מתוך דמעות של תשובה וקרבת אלוקים, בחוויות שעברו עליהם במהלך הסמינר והקבלות הטובות שקיבלו על עצמם, האווירה באולם הפכה למרגשת במיוחד; בתחושה של התעלות טהורה וחיפוש אחר אמת ומשמעות.

במהלך הסימפוזיון התרחשו רגעים נצחיים שהמחישו עד כמה עמוק חלחלו הדברים אל ליבן של המשתתפות. כמה משתתפות קמו ממקומן, ולעיני כל שברו את מכשירי האיפון - צעד סמלי ונחוש של ניתוק מהטכנולוגיה שמרחיקה אותן מהתחזקות ומהתקרבות רוחנית, ושל רצון כן לפתוח דף חדש.

ברגע נוסף, שהותיר את האולם כולו עוצר נשימה, אחת המשתתפות שלא דיברה עם אביה במשך שלוש שנים החליטה לעשות מעשה ענק, על הבמה קידשה שם שמים ברבים, חייגה אל אביה ובקשה את סליחתו ברמקול מול כל המשתתפות. השיחה הנרגשת בין הבת לאביה, אחרי שנים של נתק, הפכה לאחד הרגעים הנוגעים ללב ביותר של הסמינר כולו.

החותם שמותירה אחריה השבת הזו נועד ללוות את המשתתפות גם לאחר החזרה לשגרה. מתוך עוצמת החוויה והתוכן, הן יוצאות מהסמינר עם מטען אדיר של חיזוק, כשלנגד עיני מנהלי הסמינר והצוות המסור והנפלא, עומדת השליחות הגדולה של המשלח כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א והפוטנציאל הטמון בשבת כזו: להאיר להם דרך רוחנית גבוהה יותר, שמשפיעה על המשך דרכם ולסייע להם בהקמת בתים כשרים ונאמנים בישראל, ולראות בס"ד דורות ישרים ומבורכים לתפארת עם ישראל.