המארב הדרמטי במנהטן לבכיר איראני והתביעה ההיסטורית נגד טהראן

בלב מנהטן, סמוך למטה האו"ם בניו יורק, הגיע ביום שני בשבוע שעבר לסיומו מבצע חשאי ומורכב בן ארבעה חודשים. ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, התעמת ישירות ברחוב עם דיפלומט איראני בכיר, במטרה למסור לו אישית כתב תביעה חסר תקדים על סך 250 מיליון שקלים נגד הרפובליקה האיסלאמית. המהלך הייחודי, שפרטיו נחשפו על ידי איתמר אייכנר בעיתון "ידיעות אחרונות", רושם תקדים עולמי: זו הפעם הראשונה שבה מוגשת תביעה נגד איראן ומשמרות המהפכה בגין נזקי טרור שחוללו במדינות זרות.

המבצע תואם במדויק מול הממשל האמריקני ושורת גורמים בכירים בישראל, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, המל"ל, משרדי החוץ והמשפטים, וגורמי ביטחון נוספים. מאחר ששגרירות איראן נחשבת לשטח ריבוני שהכניסה אליו אינה באה בחשבון עבור פוליטיקאי ישראלי, המטרה הייתה ללכוד נציג איראני בכיר בטריטוריה ניטרלית ברחבי ניו יורק כדי להקריא לו את המסמך.

לצורך כך בוצעה עבודת הכנה מודיעינית מדוקדקת: צוותים מקומיים הרכיבו קלסתרונים של נציגי איראן הבכירים באו"ם, נאסף מודיעין על שגרת יומם, וסייענים מקומיים ביצעו מיפוי מקיף של מסלולי ההליכה הקבועים שלהם. התביעה עצמה, המכוונת לבית המשפט המחוזי בירושלים, נכתבה בעברית ותורגמה לפרסית על ידי צוות משפטנים בינלאומי בהובלת ארגון "שורת הדין" ובראשות עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר.

לאחר מודלים ואימונים, ניתן האות. תצפיתנים שהוצבו בשטח זיהו את היעד המזכיר הראשון במשלחת איראן לאו"ם יוצא מאחד המבנים. ברוט וצוותו החלו לעקוב אחריו, וכאשר הדיפלומט עצר ברמזור, הם זינקו לעברו. ברוט הציג את עצמו בפני האיראני, שמיהר להשיב כי מתוקף תפקידו כדיפלומט אסור לו ליצור קשר. הדיפלומט ניסה לחמוק מהמקום ולהתעלם מהצוות הישראלי, אך אלו לא ויתרו. במשך מספר דקות הם דלקו בעקבותיו ברחובות ההומים של מנהטן, מבלי להרפות, תוך שהם מקריאים לו בקול את תוכן התביעה. הליך זה נדרש על פי החוק הישראלי, הקובע כי כדי לקדם תביעה יש להוכיח שהנתבע קיבל את המסמך לידיו, או לכל הפחות קיבל הזדמנות לשמוע ולקרוא אותו.

המהלך המשפטי נולד בעקבות הנזקים העצומים שספגה בת ים במהלך המתקפה האיראנית במסגרת מבצע "עם כלביא". העיר חטפה את המכה הקשה ביותר בארץ: תשעה תושבים קיפחו את חייהם, 178 נפצעו, ו-160 בניינים ספגו פגיעות מתוכם 22 ניזוקו כליל וחייבו הריסה מיידית. המתקפה הותירה אלפי אזרחים ללא קורת גג, והעירייה נאלצה לשכן אותם בדיור חלופי. במסגרת עבודות השיקום בשנה האחרונה, החליט ברוט להקים את צוות המשפטנים במטרה לגבות מהאיראנים מחיר יקר גם בזירה המשפטית, ולא רק בשדה הקרב.

עם מסירת התביעה, שעון החול החל לתקתק. לאיראן יש כעת 60 ימים להגיב לכתב התביעה. התרחיש הסביר ביותר הוא שהאיראנים יתעלמו מההליך, מה שיאפשר לעיריית בת ים לבקש מבית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה.

האתגר המרכזי הוא שלב הגבייה. בעיריית בת ים מכוונים ליעד אסטרטגי: כספי חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון). עוד מימי שלטון השאה הפרסי, ישראל חייבת לאיראן כ-1.1 מיליארד דולר על חלקה בקו הצינור, חוב שאושרר בבוררות בינלאומית. ישראל מסרבת להעביר את הכספים לטהרן מתוקף החוק האוסר על סחר עם האויב, ובבת ים מקווים כי במקרה של זכייה, חלק מהכסף המחולט יועבר לשיקום העיר.

על פי הדיווח בידיעות אחרונות, המכשול המשפטי בדרך לכספים אלו הוסר: בעוד שבעבר התנגד הייעוץ המשפטי לממשלה למהלך של חילוט כספי קצא"א, כעת התנגדות זו אינה קיימת עוד. למעשה, מתברר כי בעבר המדינה כבר השתמשה באופן חשאי בחלק מאותם כספים מוקפאים לטובת מימון הקמת גדר ההפרדה.

"לבת-ים יש חשבון פתוח עם איראן, ולכן קראנו כך למבצע", סיכם ראש העיר ברוט את האירוע. "הם שלחו לנו טילים, ואנחנו שלחנו להם חשבון. הנציג שלהם יכול היה לנסות לחמוק מאיתנו ברחובות ניו-יורק, אבל הם לא יחמקו מהאחריות על מה שעשו לעיר שלי".

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, ממובילות התביעה, הוסיפה אזהרה נחרצת לטהרן: "הגיע הזמן שהאיראנים ישלמו על מעשיהם. נמשיך להיאבק בשם קורבנות הטרור עד שנמוטט כלכלית את משטר האייתוללות".