בעקבות המלחמה עם איראן: פליטות הפחמן בעולם בדרך לירידה היסטורית

לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה בשנת 2020, הפליטות העולמיות של דלקים מאובנים נמצאות במסלול ירידה. על פי נתונים שפורסמו השבוע על ידי "פרויקט הפחמן העולמי" (Global Carbon Project), הירידה המפתיעה נובעת ישירות מהשיבושים הכלכליים שיצרה המלחמה בין ארה"ב לאיראן, שאילצו מדינות רבות לצמצם את צריכת הנפט והגז הטבעי שלהן.

על פי ההערכות, מדינות העולם יפלטו השנה כ-38.2 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני כתוצאה משריפת נפט, גז ופחם. מדובר בירידה של כ-0.4% בהשוואה לשנת 2025. המגמה הזו הונעה בעיקר על ידי העימות במזרח התיכון וסגירת מצר הורמוז האסטרטגי, כמו גם מהשלכות המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה. שני הסכסוכים הובילו לזינוק במחירי הנפט הגולמי, הגז הטבעי, הבנזין והדיזל. בתגובה למשבר האנרגיה, מדינות רבות הפחיתו את השימוש בנפט וגז והאיצו את המעבר לחלופות מקומיות, הכוללות אנרגיה מתחדשת אך גם חזרה לשימוש בפחם.

הניו יורק אטיימס מדווח, כי ברמה הגלובלית, הפליטות מצריכת נפט צפויות לרדת השנה בכמעט 2%, בעוד הפליטות מגז טבעי ירדו בכ-0.3%. מנגד, הפליטות משריפת פחם, הנחשב למזהם ביותר, צפויות לעלות ב-0.6%, בעיקר בשל עלייה בביקוש במדינות ענק כמו סין והודו. עם זאת, החוקרים מציינים כי העלייה בשימוש בפחם הייתה קטנה יחסית לעומת הירידה הכללית. בנוסף, חלה ירידה משמעותית בטיסות בינלאומיות בעקבות התייקרות הדלק הסילוני.

הנתונים התפרסמו במקביל לפתיחת ועידת האקלים של האו"ם באנטליה שבטורקיה, והפתיעו את האנליסטים שצפו מראש עלייה מתונה בפליטות השנה. "הייתי מגדיר זאת כבלתי צפוי", אמר ד"ר גלן פיטרס, חוקר בכיר במרכז CICERO למחקר אקלים בינלאומי באוסלו וממחברי הדו"ח. "די נדיר לראות ירידה כה גדולה בביקוש לנפט".

יחד עם זאת, ד"ר פיטרס הבהיר כי אין מדובר בניצחון במאבק באקלים: "ירידה בפליטות בשנה אחת אינה נחשבת ל'שיא' אלא אם היא מונעת משינוי מבני". חוקרים מעריכים כי אם המלחמה עם איראן תסתיים ומצר הורמוז ייפתח מחדש, הביקוש לנפט ולגז עשוי לזנק בחזרה בקלות, שכן העולם עדיין אינו נמצא במסלול לעמידה ביעדי האקלים הבינלאומיים.

בעשור האחרון, יותר מ-40 מדינות – בהן ארה"ב ומדינות רבות באירופה – הצליחו להפחית את פליטותיהן על ידי מעבר מפחם לגז מזהם פחות ואימוץ טכנולוגיות נקיות. באירופה צפויה השנה ירידה של 1.5% בפליטות, ובארה"ב הירידה מוערכת ב-1.3%, למרות מאמצי ממשל טראמפ לקדם דלקים מאובנים על חשבון אנרגיות מתחדשות, שינויים שייקח זמן עד שיורגשו בשטח.

הניו יורק טיימס מדווח כי חלוקת הפליטות העולמית מראה כי סין אחראית ל-32% מהפליטות, אחריה ארה"ב (13%), הודו (8%) והאיחוד האירופי (6%). הממצא המפתיע ביותר בדו"ח נוגע לסין, שרושמת לאחרונה האטה בגידול הפליטות שלה. השנה צפויה בסין ירידה של כ-1% בפליטות, בזכות צניחה משמעותית בצריכת הנפט, עלייה מסיבית בשימוש ברכבים חשמליים ובנייה מואצת של תשתיות אנרגיה מתחדשת וגרעינית. עם זאת, הכלכלה הסינית נמצאת בהאטה יחסית, והמומחים חלוקים בשאלה האם הירידה בפליטות נובעת משינוי טכנולוגי אמיתי או שמא תחזור לעלות כשהכלכלה תתאושש.

בהודו, לעומת זאת, התמונה שונה: הפליטות צפויות לזנק השנה ב-4%, בשל עלייה חדה בשריפת פחם. החוקרים מייחסים זאת בעיקר למזג האוויר: עונת מונסון יבשה מהרגיל הובילה לעלייה בטמפרטורות ולזינוק בצריכת החשמל עבור מיזוג אוויר.