תינוקות חרדים מתים אצל מטפלות – והמדינה מעלימה עין

בשש השנים האחרונות נפתחו במשטרת ישראל 340 תיקים של "מקרה מוות" בתינוקות עד גיל שנה. אולם, חרף עשרות מקרים של פעוטות מהמגזר החרדי שמתו או פונו במצב אנוש מבתי מטפלות, רק 11 תיקים מתוך ה-340 הבשילו לחקירה פלילית. מתוכם, אף לא תיק אחד נפתח בתחנות בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית או אלעד מוקדים חרדיים בולטים שבהם התרחשו מקרי מוות רבים. כך עולה מנתוני בקשת חופש מידע שהוגשה למשטרה ופורסמו ב-Ynet.

בתחקיר נקבע, כי המציאות הזו מאפשרת תופעה מדאיגה: שימוש גורף בהגדרה הרפואית השמורה ל"מוות בעריסה" כפתרון קל לסגירת תיקים, תוך הימנעות מחקירה אמיתית לעיתים קרובות בסיוע עסקנים ומערך שלם שתכליתו להימנע מנתיחות ומהליכים משפטיים.

"אנחנו מדברים בישראל על מוות פתאומי, ולא על מוות עריסה, כיוון שאנחנו לא מבצעים את כל הדרוש לאבחנה", מסבירה ד"ר ענת שץ, ממייסדות עמותת "עתיד" למניעת מוות פתאומי בתינוקות. מבחינה רפואית טהורה, מוות בעריסה יכול להיקבע רק לאחר שלילה מוחלטת של כל גורם אחר, באמצעות נתיחה, חקירת זירה ובדיקת היסטוריה רפואית. בפועל, כפי שמודה מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים באחד מבתי החולים הגדולים בארץ: "מוות בעריסה הוא חור שחור שאליו מושלכים כל המקרים שפשוט לא יודעים מה הסיבה להם. ברוב המקרים פשוט לא עושים נתיחה לאחר המוות".

המספרים ממחישים את החשש. ד"ר ענבר הרטמן העריכה במחקר מ-2011 כי כ-30% ממקרי המוות של תינוקות בישראל אינם טבעיים, אלא נובעים מהתנהלות הסובבים. ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית, נקב בעבר בהערכה גבוהה אף יותר: ב-40% ממקרי ה"מוות בעריסה" קיימת סיבה חיצונית. משמעות הדבר היא שעשרות מקרי רשלנות או התעללות עלולים להיקבר מדי שנה ללא חקירה.

המסלול המהיר לקבורה מתחיל כבר בשטח. כפי שמתארת פרמדיקית ותיקה בראיון ל-Ynet: "אם יש סימני מוות מובהקים במוות בעריסה, ברוב המקרים בכלל לא נוגעים בתינוק מעבר לזה. קובעים מוות, ולוקחים אותו מיד לטיהור". בהיעדר חשד ראשוני בולט, התיק הופך לתיק שנסגר מיד.

היעדר הפיקוח המשטרתי מלווה במערך אקטיבי למניעת חקירות, המופעל לעיתים על ידי מתנדבים בארגונים חרדיים שונים. בשיחה עם נציג מארגון מסוים, הדריך הלה כיצד לסכל דרישה משטרתית לנתיחה: "מאוד חשוב להדריך את ההורים מה להגיד לא לתת חשדות, לא כלפי המטפלת ולא כלפי אף אחד. מספיק שחוקר ישאל אותם בעדות 'האם אתם חוששים שהמטפלת עשתה משהו לילד?' והם יגידו 'אולי' פה סיבכו את כל התיק". הנציג הדגיש כי "שלא יימצא חלילה חוסר תיאום בגרסאות בין האבא לאמא למטפלת".

הבעיה מוחרפת בשל היעדר פיקוח על המסגרות עצמן. דוח מבקר המדינה מ-2022 מצא כי לפחות כ-1,000 מעונות יום פרטיים פועלים ללא כל רישיון ופיקוח, רבים מהם בחברה החרדית. מחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות מצא כי שיעור פטירת התינוקות בחברה החרדית גבוה משמעותית (3.3 לכל אלף לידות חי, לעומת 1.9 באוכלוסייה הכללית). הפער זינק פי שלושה (1.4 מול 0.5) כאשר מדובר בסיבות תמותה "אחרות" ובלתי מוסברות.

ממשטרת ישראל נמסר: "בכל מקרה מוות מגיע קצין חקירות לזירה כדי לשלול קיומה של עבירה פלילית. העברת הגופה לבדיקה ולנתיחה נעשית בהתאם לעמדת המשפחה. במקרים חריגים תתבצע הבדיקה או הנתיחה בהסתמך על צו בית משפט. משטרת ישראל פועלת בהתאם לחוק ולרגישות הנדרשת. בנוגע לשאלת הרישוי למעונות, נושא זה אינו בסמכות המשטרה".