המהלך של בג"ץ שעלול לשנות את עולם הגירושין בישראל
העתירה מבקשת לבטל באופן מלא או חלקי את הסעיף המאפשר לבתי הדין הרבניים לדון בענייני רכוש, משמורת ומזונות במסגרת הליכי גירושין, גם ללא הסכמת שני הצדדים | בג"ץ הורה לכנסת ולגורמים נוספים להשיב לעתירה עד תחילת ינואר
- צביקה סגל
- ל' חשון התשפ"ז
בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה שהגישה עמותת "ישראל חופשית", המבקשת לבטל באופן מלא או חלקי את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. קבלת העתירה עלולה להוביל לשינוי משמעותי בסמכויות בתי הדין הרבניים, ולשלול מהם את האפשרות לדון בחלק מהסוגיות הנלוות להליכי גירושין, גם במקרים שבהם אחד מבני הזוג מתנגד לכך.
סעיף 3 לחוק מאפשר כיום לכרוך לתביעת גירושין המתנהלת בבית הדין הרבני עניינים נוספים, ובהם חלוקת רכוש, משמורת ומזונות, בכפוף לתנאים הקבועים בדין. משמעות ההסדר היא שבנסיבות מסוימות יכול אחד מבני הזוג להביא את המחלוקות הללו להכרעת בית הדין הרבני, גם ללא הסכמת הצד השני.
ברקע העתירה עומדת מחלוקת משפטית ממושכת סביב סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות קטינים. לאורך השנים צמצם בג"ץ את סמכות בתי הדין בנושא במסגרת "הלכת שרגאי", ובהמשך שב והבהיר כי אין להם סמכות לדון בתביעות עצמאיות למזונות ילדים מכוח כריכה לתביעת גירושין.
בעקבות הפסיקות חוקקה הכנסת תיקון לסעיף 3, שנועד לעגן במפורש את סמכות בתי הדין הרבניים לדון גם במזונות ילדים. אלא שהתיקון פתח פתח למאבק משפטי רחב בהרבה, הנוגע לעצם סמכותם של בתי הדין לדון בעניינים הנלווים לגירושין.
בעתירה הנוכחית טוענת עמותת "ישראל חופשית" כי שינוי נוסח החוק מאפשר כעת להעמיד לביקורת שיפוטית את סעיף 3 כולו. לטענת העותרים, בנוסחו המקורי נהנה הסעיף מהגנת "שמירת הדינים" שבחוקי היסוד, המגנה על חקיקה שקדמה להם. אולם משהכנסת תיקנה את הסעיף, ניתן לטענתם לבחון מחדש את חוקתיות ההסדר כולו.
העמותה מבקשת להסתמך על טענה זו כדי להביא לביטול מלא או חלקי של הסעיף, באופן שעשוי להשפיע גם על סמכויות בתי הדין בענייני רכוש ומשמורת. לחלופין, נטען בעתירה כי הסדר הכריכה פוגע בזכויות יסוד, ובהן הזכות לשוויון, החופש מדת והזכות להליך הוגן.
בהחלטה שניתנה ב-1 בנובמבר הוציא בג"ץ צו על תנאי, והורה לכנסת, ליועצת המשפטית לממשלה ולהנהלת בתי הדין הרבניים להגיש תצהירי תשובה עד ל-3 בינואר 2027. עם זאת, השופטים הבהירו כי אין בעצם הוצאת הצו משום הבעת עמדה באשר לטענות שהועלו בעתירה.
עו"ד וטוען רבני יצחק אטיה מסביר כי השלכות העתירה עשויות להיות רחבות במיוחד. לדבריו, "השאלה המרכזית היא מי מוסמך לדון בענייני הכסף והרכוש בעת גירושין. כיום, בתנאים מסוימים, ניתן להביא נושאים אלה לבית הדין הרבני גם בניגוד לרצון הצד השני. העתירה מבקשת לשנות מציאות זו, ולכן חשוב להבין שהשלכותיה רחבות בהרבה מהוויכוח נקודתי על מזונות ילדים".
עם זאת, אטיה מדגיש כי בשלב זה לא חל כל שינוי בסמכויות בתי הדין הרבניים. "בג"ץ אינו מקבל כעת את העתירה ולא ביטל את סמכויות בתי הדין, אלא רק דורש מהמשיבות להסביר מדוע אין לקבלה. את המשמעות המעשית נדע רק בעתיד, אם וכאשר ייפסל רכיב כלשהו בחוק", הוא מסכם.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות