במערכת הביטחון מעריכים: המלחמה הבאה מול איראן תיראה אחרת

למרות חוסר הבהירות המדינית והמסרים המזגזגים היוצאים לאחרונה מסביבתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, במערכת הביטחון הישראלית לא קופאים על השמרים ומאיצים את ההכנות לקראת תרחיש של התלקחות צבאית מחודשת מול איראן. במקביל לרכש מואץ של פלטפורמות אוויריות והעצמת בניין הכוח, בצה"ל משלימים בימים אלו תהליך תחקור עמוק של מבצע "שאגת הארי" ומשמרים דריכות מבצעית גבוהה.

ב-Ynet דווח, הנחת העבודה המרכזית בקרב מקבלי ההחלטות היא שתרחיש של מלחמה נוספת לא יהיה בבחינת "העתק-הדבק" של המערכות הקודמות. מפקדי צה"ל וגורמי המודיעין מכירים בכך שהלמידה היא דו-סטרית: כשם שישראל מתחקרת, כך גם בטהרן מנתחים בקפידה את שיטות הפעולה של הקואליציה הישראלית-אמריקנית ומבצעים התאמות טקטיות ואסטרטגיות תוך כדי תנועה.

על פי ההערכות בישראל, במידה ותיפתח אש, המטרה תהיה לנהל מלחמה קצרה, עצמתית וממוקדת שתסתיים במהירות, מתוך רצון להימנע משקיעה בבוץ של מלחמת התשה אזורית ארוכה. יחד עם זאת, בדרג הצבאי מודים כי תוכניות לחוד ומציאות לחוד – ברגע שהכדור הראשון נורה, קשה לצפות את גלי ההדף וההתפתחות של המערכה.

במערכת הביטחון מייחסים חשיבות רבה לתהליכי הפקת הלקחים של "האויב", ומזהירים מפני שאננות. ניתוח הפעילות האיראנית בסבבים האחרונים מגלה דפוס ברור: חיל האוויר של משמרות המהפכה כמעט שלא נטל חלק בלחימה. מטוסים איראנים הושמדו על המסלולים בטרם הספיקו להמריא, וניכר כי בטהרן מבינים שאין להם שום יכולת להתמודד באוויר מול העליונות המוחלטת של מטוסי הקרב המערביים.

כתוצאה מכך, ההערכה הרווחת היא כי בסבב הבא איראן לא תבזבז משאבים על קרבות אוויר אבודים מראש, אלא תמקד את מאמציה ביתרונותיה היחסיים: עיבוי מערכי ההגנה האווירית (נ"מ) והפעלה מסיבית של כוח טילים, כך שהיערכות צה"לית הנסמכת רק על ניצחונות העבר עלולה שלא להספיק הפעם.

ב-Ynet דווח כי גורם קריטי נוסף בהיערכות הוא התיאום מול ארצות הברית. אף שישראל נסמכת על העוצמה הצבאית חסרת התקדים של האמריקנים, במערכת הביטחון מדגישים כי זוהי שותפות סימביוטית. ישראל מביאה לשולחן יתרונות ייחודיים, בעיקר בתחומי המודיעין המדויק ויכולות מבצעיות נקודתיות – שוושינגטון נזקקת להם. שילוב הכוחות צפוי להמשיך להוות מכפיל כוח מכריע.

עם זאת, מעל ההכנות הללו מרחף צל כבד שהותיר מבצע "שאגת הארי". המבצע התארך מעבר לציפיות והתמקד ברובו בהשמדת מתקני צבא, אנרגיה וסמלי שלטון, מתוך תקווה לערער את יציבות המשטר. הסטת המיקוד ממטרות הגרעין ספגה ביקורת פנימית, אך בצה"ל מתעקשים כי המבצע עמד ביעדיו והצליח לעכב את תוכנית הגרעין באופן משמעותי.

ולמרות זאת, הבעיה המרכזית נותרה בעינה: מאגר עצום של כ-450 ק"ג אורניום ברמת העשרה גבוהה עדיין נמצא בתוך גבולות איראן. קהילות המודיעין של ישראל והמערב יודעות את מיקומו המדויק של החומר וממשיכות לנטר אותו. בירושלים מבהירים באופן נחרץ – כל עוד האורניום המועשר נשאר בידי האייתוללות, האיום הגרעיני ממשיך להתקיים. הטיפול במאגר הזה הוא סוגיה דחופה שתיאלץ לבוא על פתרונה, בין אם במהלך מדיני או באמצעות הכרעה צבאית עתידית.