מחיר ההישרדות: אזרחים באיראן מוכרים כליות וכבד כדי לממן מזון

המשבר הכלכלי החריף באיראן וההתרסקות הכלכלית בעקבות העימות מול ארצות הברית, מובילים לתופעות מזעזעות ברחובות הבירה. רחוב פרהנג חוסייני בטהרן זכה לכינוי המצמרר "רחוב הכליות", בשל סמיכותו למרכז רפואי ולעמותה המסייעת לחולי כליות. האזור הפך לנקודת מפגש מרכזית בין אזרחים נואשים המחפשים קונים לאבריהם לבין סוחרים בשוק השחור. הרחובות באזור עמוסים במודעות ועלונים שבהם מוצעים למכירה סוגי דם ספציפיים, רקמות כבד ומח עצם, כך מדווח הדיילי מייל.

הנתונים שנחשפים מצביעים על שוק מתומחר היטב של עוני מחפיר. אזרח אחד, שליח בן 30, סיפר כי סירב להצעה של כחצי מיליארד ריאל עבור כליה בודדת, בתקווה לקבל סכום כפול כדי למחוק את חובותיו. אדם אחר, פועל בן 58, הציע למכור איבר בהנחה של 30 אחוזים ממחיר השוק רק כדי להשיג כסף מזומן ומיידי. במקרה חריג אחר, תושב מקומי הציע למכירה עסקת חבילה הכוללת כליה ורקמת כבד. על פי הדיווח, תמורת כליה ניתן לקבל סכומים הנעים סביב 15 אלף דולרים, בעוד שבעלי סוגי דם נדירים יכולים לדרוש סכומים גבוהים אף יותר המגיעים לכ-25 אלף דולרים.

מאחורי התעשייה המזעזעת עומדת קריסה מוחלטת של הכלכלה האיראנית. בכירים בפרלמנט האיראני הודו לאחרונה כי קרוב ל-50 מיליון אזרחים מתקשים לרכוש מזון בסיסי, וכשמונה מיליון חיים בעוני מוחלט. שכר המינימום במדינה עומד כיום על סכום זעום השווה לכ-100 דולרים בחודש, בעוד שהעלות הממוצעת לקיום משק בית בסיסי גבוהה פי כמה.

מרבית האיברים אינם נשארים באיראן. מתווכים בתעשייה, המגלגלת מיליוני דולרים, רוכשים את האיברים ומבריחים אותם ללקוחות אמידים במדינות כמו איחוד האמירויות, טורקיה ועיראק.

גורמי אופוזיציה ופעילי זכויות אדם מאשימים את המשטר בהעלמת עין ולעיתים אף במתן הכשר שקט לתופעה. באיראן סחר באיברים תמורת תשלום אינו נחשב לעבירה פלילית מובהקת, וההתערבות הממשלתית היחידה בשוק זה עד כה הייתה קביעת "מחיר רצפה" לאיברים. עוד לפני פרוץ המשבר הנוכחי במלוא עוזו, תועדו מקרים שבהם אפילו עובדי בתי חולים נאלצו למכור כליה כדי לממן שכר דירה או שכר לימוד לילדיהם.