עובדים יהודים בעיריית ניו יורק נחקרו לאחר שהתאבלו על נרצחי פיגוע

שבעה עובדים במחלקת הבריאות של עיריית ניו יורק הגישו השבוע תביעה פדרלית חסרת תקדים נגד העירייה, בטענה לאפליה אנטישמית, התנכלות ויצירת סביבת עבודה עוינת. במרכז התביעה: חקירה פנימית שנפתחה נגד העובדים משום שארגנו מפגש תמיכה בעקבות הפיגוע האכזרי בחגיגת החנוכה בחוף בונדי שבאוסטרליה בדצמבר 2025.

האירוע שהצית את הפרשה החל כאשר קבוצת עובדים יהודים שלחה הודעת דוא"ל המזמינה עמיתים למפגש מקוון לעיבוד האבל בעקבות הטבח. בהודעה צוטט רב שאמר כי הקריאה "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" היא קריאה לרצח יהודים, וכי "אנטי-ציונות הורגת". בתגובה למפגש, שבו השתתפו כ-16 איש, הוגשו תלונות על ידי עובדים אחרים בהם פעילים בולטים נגד ישראל, שרובם המוחלט כלל לא נכח במפגש. המתלוננים טענו כי ההודעה הייתה מפלה וקשרה באופן שגוי בין הטבח באוסטרליה לתמיכה בפלסטינים.

בעקבות התלונות, עיריית ניו יורק פתחה בחקירה ממושכת נגד מארגני המפגש היהודים בחשד לאפליה גזעית ודתית. החקירה, שנמשכה כארבעה חודשים, לוותה לדברי התובעים בהליכים בלתי הוגנים. העובדים נחקרו באגרסיביות מדוע הם רואים בסיסמאות כמו "אינתיפאדה" איום, ונרמז להם כי הבעת כאב על רצח יהודים נתפסת כפוגענית כלפי עובדים ערבים או מוסלמים. החקירה נסגרה לבסוף ללא מסקנות חותכות, אך ללא כל התנצלות, והרישומים נותרו בתיקיהם האישיים.

ב-Ynet דווח כי התביעה משרטטת תמונה רחבה של אווירה אנטי-ישראלית ואנטישמית במחלקת הבריאות הגדולה. התובעים חושפים שורה של עדויות המעידות על איפה ואיפה:

סירוב להכרה רשמית: בעוד קבוצות עובדים על בסיס מוצא אתני או אזור גיאוגרפי זוכות להכרה, תקציב ושימוש במתקני העירייה, בקשת העובדים היהודים להקים קבוצת מורשת ("הננו") נדחתה בנימוק ש"יהדות היא דת ולא מוצא אתני", למרות שהקבוצה הצהירה שאינה דתית.

אירועים פרו-פלסטיניים בחסות העירייה: בזמן שהיהודים נחקרו על מפגש אבל, קבוצות עובדים אחרות השתמשו במשאבי העירייה לארגון הרצאות פוליטיות חד-צדדיות על "רצח עם בעזה" ו"שלטון קולוניאלי", והפיצו חומרים אנטי-ישראליים קיצוניים, כולל צידוק של אירועי ה-7 באוקטובר כ"התנגדות חמושה".

התבטאויות בכירים והכשרות מגמתיות: בכירים במחלקה פרסמו הודעות רשמיות שהשוו בין ישראל לאפרטהייד, ואף ניצלו את הודעת יום השואה הבינלאומי כדי לגנות את פעולות ישראל בעזה. בנוסף, נטען כי הכשרות נגד אפליה מטעם העירייה מיזערו באופן שיטתי את חומרתה של האנטישמיות לעומת סוגי גזענות אחרים.

התובעים קושרים את האווירה הקשה גם למדיניותו והתבטאויותיו של ראש העיר, זוהראן ממדאני, אשר מוביל קו חריף נגד ישראל ומבטל החלטות קודמות שנועדו להיאבק באנטישמיות וב-BDS.

הארגון המשפטי היהודי NJAC שמייצג את העובדים, דורש מבית המשפט לחייב את העירייה להכיר בקבוצת העובדים היהודית, למחוק את רישומי החקירה מתיקיהם ולפסוק פיצויים משמעותיים למעורבים. מנכ"ל הארגון סיכם את האבסורד: "העירייה אמרה לעובדיה היהודים שכל זהות נחשבת, חוץ משלהם, ואז חקרה אותם על כך שהתאבלו על נרצחים".