דרישה נחרצת מבנק ישראל והנגיד אמיר ירון: לעצור את רפורמת הסתרת המידע הפוגעת בציבור החרדי

מכתבים חשובים מהבנק, ובהם הודעות על חיובים, חריגות בחשבון ומידע כספי חיוני, עלולים להפסיק להגיע לתיבות הדואר של משפחות חרדיות ולהישלח במקומם באמצעים דיגיטליים שהן אינן נוהגות לבדוק. זו הסכנה שמפניה מזהיר ח"כ הרב יוסף טייב, בעקבות תוכנית שמקדם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לשינוי ברירת המחדל במשלוח הודעות ללקוחות.

ח"כ יוסף טייב פנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ולמפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, בדרישה לעצור את קידום התוכנית עד לדיון מחודש בוועדת הכלכלה של הכנסת.

לפי טיוטת הוראות שפרסם בנק ישראל לפני כשבוע (ב-3 בנובמבר) להערות הציבור, תשתנה ברירת המחדל הקיימת במערכת הבנקאית, והבנקים יוכלו להעביר את משלוח ההודעות והמכתבים ללקוחותיהם לדיוור דיגיטלי, גם ללא קבלת הסכמה מפורשת מכל לקוח למעבר.

עבור לקוחות שאינם משתמשים בקביעות בשירותים מקוונים, משמעות השינוי עלולה להיות חמורה במיוחד. גם כאשר הבנק שולח את ההודעות כנדרש, הלקוח עלול שלא לדעת על חיובים בלתי צפויים או חריגות בחשבונו, ולאבד את האפשרות להגיב בזמן כדי להגן על זכויותיו ועל כספו.

במכתבו מזהיר עוד טייב כי המהלך עלול לפגוע במיוחד בציבור החרדי, באזרחים ותיקים ובקבוצות נוספות שאינן מורגלות בשימוש באמצעים טכנולוגיים. לדבריו, "עבור קבוצות אלו, המכתב המודפס אינו מותרות אלא שירות יסודי וחיוני, המהווה את המנגנון הבלעדי למעקב ובקרה על משאביהם הכספיים".

יצוין כי הצעת בנק ישראל כוללת גם הגנות על לקוחות שאינם פעילים בערוצים הדיגיטליים. לפי הטיוטה שפורסמה, לקוחות בני 70 ומעלה ולקוחות שלא השתמשו באתר הבנק או ביישומון שלו במהלך השנה שקדמה למעבר, לא יועברו לדיוור דיגיטלי ביוזמת הבנק. בנוסף, לקוח שיבקש להמשיך לקבל מכתבים מודפסים יוכל לעשות זאת, והבנקים יידרשו לנקוט צעדים כדי לוודא שההודעות אכן מגיעות לידיעת הלקוחות.

אלא שח"כ טייב מתריע כי ההחרגות הללו אינן פותרות את הבעיה העקרונית. עצם העובדה שאדם השתמש בעבר באתר הבנק או ביישומון אינה מעידה בהכרח שהוא מסוגל לעקוב באמצעותם אחר הודעות בנקאיות חשובות. במצב שבו הדיוור המודפס מופסק ללא הסכמתו המפורשת, עלול הלקוח להחמיץ מידע חיוני על חשבונו, גם כאשר הבנק עמד לכאורה בחובתו לשלוח את ההודעה. בכך, לטענתו, הופכת הרפורמה מצעד שנועד לייעל את השירות למהלך העלול לפגוע בזכות הבסיסית של הלקוחות לקבל מידע על כספם.

לצד ההתנגדות הצרכנית מעלה הרב טייב גם טענה הנוגעת להתנהלות בנק ישראל מול הכנסת. לדבריו, הנושא כבר נדון בוועדת הכלכלה בכנסת היוצאת, ב-26 בינואר השנה, בהשתתפות ח"כים מסיעות שונות, ובסיום הדיון הוחלט על הקמת צוות ייעודי לבחינת הסוגיה מול בנק ישראל ואיגוד הבנקים.

ח"כ יוסף טייב מזכיר כי יו"ר ועדת הכלכלה דאז, ח"כ דוד ביטן, הבהיר בעקבות הדיונים וההמלצות שהתגבשו כי אין מקום לקדם בשלב זה את שינוי מתכונת הדיוור. לטענתו, בנק ישראל אף הצהיר שלא יקדם את המהלך ללא הסכמה מול הוועדה, ועל כן, פרסום הטיוטה כעת, בטרם התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת החדשה, מעורר קושי מיוחד.

במכתבו דורש ח"כ טייב "להקפיא לאלתר את הליכי השימוע, ולכנס דיון דחוף בוועדת הכלכלה (מיד עם הקמתה)", כדי לבחון את השינוי ואת השלכותיו על הציבור.

יצוין כי בשלב זה מדובר בהצעה שטרם נכנסה לתוקף. המועד האחרון שנקבע להגשת הערות הציבור הוא בשבוע הבא (יום רביעי, ח' בכסלו), ואילו ח"כ  טייב דורש להקפיא את ההליך עד לקיום דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת החדשה.