שאלות הלכתיות מעניינות: שו"ת מהגאון רבי אהרן בוטבול

ברכת הקרמבו
שאלה:
קיבלנו קרמבו לכבוד שבת. אני רציתי לברך "שהכל" על הקצפת, ואחי טען שצריך לברך "מזונות" בגלל העוגייה. מי מאיתנו צודק? והאם אפשר להפריד את העוגייה מהקרמבו ולברך על כל אחד מהם בנפרד?
תשובה:
מרן השולחן ערוך פוסק שרקיקים דקים שכל מטרתם להחזיק מרקחת בטלים אליה. אולם המשנה ברורה מוסיף שאם העוגייה טעימה וחשובה בפני עצמה, מברכים עליה "מזונות".
בספר "אור לציון", וכן חותני מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו "יביע אומר", פסקו שהעיקר בקרמבו הוא הקצפת, ואילו העוגייה נועדה רק להחזיק אותה. לכן מברכים עליו "שהכל".
אולם לעניות דעתי, הדבר תלוי בנסיבות: אדם שבע שאוכל קרמבו רק לשם מתיקות הקצפת, ואוכל את העוגייה כדי שלא לזרוק אותה, יברך "שהכל" בלבד, שכן העוגייה טפלה עבורו.
לעומת זאת, אדם רעב שקונה קרמבו כדי לשבוע, והעוגייה חשובה וטעימה בעיניו, יברך שתי ברכות: תחילה "שהכל" על הקצפת, שאותה אוכלים בנפרד בשל גובהה, וכשיגיע לעוגייה יברך עליה "מזונות".

קרמבו בסעודה
שאלה:
אם מגישים קרמבו לקינוח בסוף הסעודה, האם מברכים עליו "שהכל" או "מזונות", שבדרך כלל אין מברכים באמצע הסעודה?
תשובה:
כאשר מגישים קרמבו לקינוח בסוף הסעודה, מברכים עליו "שהכל" בלבד, שכן הקצפת באה לקינוח ואינה נפטרת בברכת "המוציא". על העוגייה אין מברכים "מזונות", גם אם נהנים ממנה.
לפי המשנה ברורה, כדי לברך על מאפה בסוף הסעודה צריכים להתקיים בו שלושת התנאים של פת הבאה בכיסנין: בצק שנילוש בשמן ודבש, מאפה פריך וכיס ממולא. בעוגיית הקרמבו אין "כיס ממולא", שכן הקצפת מונחת מעליה ולא בתוכה, ולכן היא נפטרת בברכת "המוציא". מה גם שעבור אדם שבע, העוגייה לרוב טפלה.
לדעת חכמי הספרדים, על פי הרשב"א, גם שלושת התנאים אינם מספיקים כדי לברך 'מזונות' בתוך הסעודה, ונדרשים שני תנאים נוספים: בצק דק ובצק נשפך, כמו בוופלים ובשונה מבקלאווה.
המאמר נכתב בתוך עלון אחוותא המופץ ברחבי הארץ.

• לקבלת העלון בקובץ PDF, שלחו הודעה בווצאפ:
https://wa.me/972723714400
• לקבלת העלון למייל:
[email protected]
• להפצה בבית הכנסת שלכם:
https://achvat.fillout.com/t/4SCUrNZZ7fus