זעם ישראלי בליטא: הוצאת ספרים מתכננת להפיץ את "מיין קאמפף"

סערה דיפלומטית וציבורית מתעוררת בליטא לקראת פרסומו המתוכנן של תרגום מקומי לספרו של אדולף היטלר, "מיין קאמפף", שאמור לראות אור בסוף חודש דצמבר. בעקבות המהלך, פנתה שגרירות ישראל בליטא בקריאה רשמית להוצאת הספרים Obuolys ולגורמים נוספים במדינה לגלות אחריות כלפי הציבור ורגישות היסטורית, ולבחון מחדש את ההחלטה להוציא את הספר לאור.

בהודעה חריפה שפרסמה הנציגות הישראלית נאמר כי "השגרירות מביעה את זעמה העמוק על הכוונה לפרסם ולהפיץ תרגום ליטאי של 'מיין קאמפף' מאת היטלר. מניפסט רעיל זה הניח את היסודות האידיאולוגיים להשמדה שיטתית של מיליוני בני אדם, כולל כ-95% מהקהילה היהודית בליטא". עוד הדגישו בשגרירות כי על רקע העלייה באנטישמיות, עיוות השואה והקיצוניות ברחבי העולם, יש להעלות לדיון את סוגיית הנגשת פרסום כזה לציבור הרחב. הנציגות הבהירה כי אף שהיא מכירה בחשיבותו של המחקר האקדמי וההיסטורי, קיים הבדל מהותי בין מחקר אקדמי מבוקר לבין הפצה מסחרית של מניפסט שנאה על מדפי חנויות הספרים. "עבור יהודי ליטא, שעדיין נושאים את הצלקות העמוקות של השואה, ספר זה הוא יותר מסתם חפץ היסטורי תיאורטי, הוא סמל ייחודי לשנאה רצחנית", נכתב בהודעה.

ב-Ynet דווח, כי המהדורה המיועדת להפצה משתרעת על פני כ-800 עמודים, וכוללת בתוכה יותר מ-1,500 הערות שוליים, הערות והסברים מאת ההיסטוריון ומדען המדינה הפולני אויגניוש צזארי קרול. את ההקדמה לספר חיבר ארונאס בובניס, ראש מרכז המחקר לרצח העם ולהתנגדות של תושבי ליטא, אשר פיקח גם על הדיוק ההיסטורי של מלאכת התרגום.

בהוצאת הספרים ניסו להגן על המהלך: דאיווה לאטינֶה, מנהלת פרויקטי ההוצאה לאור, הסבירה כי ההחלטה להוציא לאור את הספר השנוי במחלוקת התקבלה לאחר דיון ממושך. לדבריה, הטקסט ממילא זמין באינטרנט ובמהדורות ישנות ללא הערות ביקורתיות, והיא הדגישה כי ההוצאה מפרסמת מהדורה ביקורתית ולא את הספר עצמו. לאטינֶה טענה כי הספר הוא מסמך היסטורי בעל חשיבות, שבו הוצגו כבר לפני עליית היטלר לשלטון רעיונות שהבשילו בהמשך למלחמת העולם השנייה ולשואה.

גם מצד הממשל הליטאי נשמעו הסתייגויות. שר התרבות של ליטא, לוקאס אלסיס, התייחס לנושא כשנשאל על כך כאדם פרטי ואמר כי כנראה אין זה הזמן המתאים להוצאת הספר, וכי אולי כדאי להימנע מהוצאתם לאור של ספרים שנויים במחלוקת גם כשהם מלווים בהערות ביקורתיות. לדבריו, הקהילה המחקרית תבחן לאחר פרסומו אם ההערות אכן מתאימות להקשר ההיסטורי העכשווי. אלסיס הוסיף כי הערות ביקורתיות תורמות למחקר ההיסטורי, אך אין לשכוח שמדובר בספר של המשטר הנאצי, והשווה זאת להערכה הביקורתית שמקיימת ליטא כלפי ספרי התקופה הסובייטית ויצירות האמנות שלה.