חסד של אמת: הנוצרי שמשפץ מצבות בבית קברות יהודי

במהלך כל הקיץ האחרון, ניתן היה למצוא את טוד קלייטון (53), העובד במשרה מלאה בתחום הטכנולוגיה, מסתובב בין שבילי בית הקברות היהודי "רוזלון" שבטורונטו, קנדה. במקום לנוח בסופי שבוע, קלייטון בחר להקדיש את זמנו למשימה יוצאת דופן: חידוש וניקוי מצבות ישנות שכוסו בטחב או סבלו מהזנחה לאורך השנים. וכל זאת, למרות שאינו יהודי. כך דיווח האתר the canadian jewish news.

"לא מעט אנשים שאלו אותי למה אני עושה את זה", משתף קלייטון. "התשובה שלי פשוטה: זה משמח את המשפחות של אלו שהלכו לעולמם, וזה עושה לי טוב על הלב. מה יכול להיות רע בזה?".

היוזמה המרגשת החלה בעקבות הרגל משפחתי. קלייטון החל לנקות את מצבות בני משפחתו בעיר הולדתו, גודריץ' שבאונטריו. אולם, לאחר שהתגורר במרכז טורונטו במשך שלושה עשורים, הנסיעות הארוכות לגודריץ' הפכו למאתגרות יותר, והוא החליט למצוא מקום קרוב יותר להמשיך בו את מסורת ההתנדבות שלו. הפור נפל על בית הקברות היהודי המקומי.

בטרם החל בעבודתו, קלייטון פנה להנהלת בית הקברות כדי לקבל אישור רשמי, וביקש שיקשרו אותו עם משפחות הנפטרים כדי לקבל את הסכמתן. כך נוצר הקשר הראשון שלו עם אסתר נייברג, ילידת טורונטו שמתגוררת כיום בירושלים וביקשה לשפץ את מצבות הוריה. "נאלצתי להמתין עד האביב, כי כשהיא פנתה אליי כבר היה קר מדי לעבוד בחוץ", מסביר קלייטון. "אבל כשהשלמתי את העבודה, היא הייתה פשוט ברקיע השביעי".

"היה פשוט תענוג לעבוד איתו, לא האמנתי למראה עיניי", סיפרה נייברג בהתרגשות. "כשגיליתי שהוא בכלל לא יהודי, חשבתי לעצמי: 'אלוהים אדירים, זה באמת משהו מיוחד'. הוא פשוט נשמה טובה". כאשר קלייטון סירב בתוקף לקבל תשלום על עבודתו, ביקשה נייברג לתרום סכום כסף בשמו. קלייטון בחר בעמותה קנדית למען חתולים, ונייברג העבירה את התרומה לכבודו.

השמועה על פועלו של קלייטון עשתה לה כנפיים, ולא חלף זמן רב עד שתמי פיינסטון, תושבת שיקגו, יצרה עמו קשר. לאחר שביקרה בקבר של סבא-רבא-רבא שלה בטורונטו, היא נחרדה לגלות שהמצבה העתיקה מתפוררת. "הייתי צריך לעבור על המצבה הזו פעמיים, כי היא הייתה עשויה משיש ישן מאוד", מספר קלייטון במקצועיות. "הרבה יותר קשה לנקות שיש כי האבן הזו נקבובית ועם לכלוך".

עם הזמן, קלייטון פיתח שיטת עבודה מסודרת ויעילה. "אני מרטיב את המצבה עם חומר ניקוי ביולוגי, כי מה שמצטבר עליה זה בעיקר זיהום אוויר וטחב טבעי", הוא מסביר. "כל תהליך הניקוי לוקח בערך שעה מתחילתו ועד סופו. אני די קפדן וחשוב לי לעשות עבודה יסודית וטובה".

"זה פשוט נוגע ללב שמישהו מבצע מעשי חסד אקראיים כאלה", אמרה פיינסטון. "אין הרבה אנשים שיוצאים מגדרם לעשות דברים כאלה בימינו, בטח ובטח שלא בתוך בית קברות יהודי". פיינסטון אף שיתפה בפרט מפתיע על הקשר ביניהם: זמן קצר לאחר שיצרו קשר, היא עברה ניתוח גדול. קלייטון לא שכח, ושלח לה הודעה לשאול בשלומה. "הוא כתב לי שהוא אומר עליי 'מי שברך', תפילה לרפואה שלמה", היא משחזרת. "הייתי בהלם שהוא בכלל מכיר את התפילה הזו, הרי הוא לא יהודי. זה היה מחווה כל כך יפה ואנושית".

עד כה, קלייטון שיפץ וחידש שלוש מצבות, והוא מתכנן להמשיך בפרויקט באביב הבא. הוא מודה שכאשר התחיל, עלו בו חששות מסוימים. הוא רצה להבטיח שנוכחותו כאדם שאינו יהודי המתנדב בבית קברות יהודי לא תעורר אי-נעימות או חשדנות. "בתי קברות יהודיים סבלו מהשחתות בעבר, והייתי מבין לחלוטין אם כולם היו נוקטים במשנה זהירות בגלל זה", הוא מבהיר. "החשש היחיד שהיה לי נבע מכך שאני נכנס לתרבות שונה משלי, ואני לא יכול להעמיד פנים שאני מבין ויודע הכל".

אף שאינו יהודי, קלייטון מגלה כבוד עמוק ורגישות למנהגי הקבורה היהודיים. אם הוא מוצא אבנים קטנות שהונחו על המצבה, הוא מקפיד שלא לשנות את מיקומן. "אני אוסף את האבנים בעדינות לפני הניקוי, וכשאני מסיים את העבודה, אני מניח אותן בדיוק היכן שהיו. זה חשוב, אז הן חייבות לחזור למקומן במדויק", הוא מדגיש.

בזמן שהוא מקרצף את האבנים הישנות, קלייטון מוצא את עצמו מהרהר באנשים הקבורים תחתיהן ובחיים שחיו. "לאחרונה עבדתי על קבר של סבתא, ובמקום המילה האנגלית הרגילה ('Grandma'), היה חרוט על המצבה הכינוי 'Bubby' (בובע)", הוא מספר בחיוך. "אני מתאר לעצמי שהיא הייתה אישה מתוקה מאוד".

בעוד שעבור רבים השהייה הממושכת בבית קברות עשויה להיות חוויה רגשית מטלטלת או מדכאת, קלייטון מתמודד איתה בשלווה. "להיות בין המצבות לא מפריע לי. אולי אני סתם זקן מוזר שעושה דברים כאלה", הוא ממטא את רגשותיו. עם זאת, הוא מודה שיש חלקות שקשה לו להישאר אדיש אליהן. "בחלקת 'יהודה' קבורים תינוקות. אפילו עכשיו, רק מלחשוב על זה, אני קצת נחנק מדמעות".

כדי להתחבר לנפטרים ולחלוק להם כבוד, קלייטון אף מדבר לעיתים אל הקברים תוך כדי עבודה. "מבחינתי זו לא רק אבן. זה ייצוג פיזי של אדם שהיה חי", הוא מסביר את תפיסת עולמו. "זה כל העניין פה".

כשנשאל האם היה מעדיף לבצע עבודת שיקום בבית קברות נוצרי או כזה שקשור לאמונתו, תשובתו של קלייטון חדה וברורה. "אנשים תוהים אם משנה לי שרוזלון הוא בית קברות יהודי ולא נוצרי. האמת היא שזה לא משנה לי אפילו במילימטר".

מבחינתו, "קריירת" שיפוץ המצבות שלו נמצאת רק בתחילתה. "אני אמשיך לעשות את זה ב'רוזלון' כל עוד אני חי ונושם, וכל עוד הם יסכימו שאשאר שם".