200 מטרים מתחת לאדמה: המתקן האיראני שמדאיג את ישראל
צילומי לוויין חושפים עבודות חפירה נרחבות בלב הר מצפון לאספהאן, שנמשכו גם במהלך מבצע "שאגת הארי" | חוקרים מעריכים כי מדובר בבסיס טילים חדש של משמרות המהפכה, שעשוי להיות מוגן מפני פצצות חודרות בונקרים אמריקניות | המתחם צפוי להיות עמוק פי שניים ויותר ממתקן הגרעין בפורדו
- יענקי פרבר
- י"א כסלו התשפ"ז
בעומק של יותר מ-200 מטרים מתחת לפני האדמה, בלב הר מצפון לאספהאן, מקימה איראן מתחם תת קרקעי חדש ומבוצר שעשוי להיות חסין מפני תקיפות אוויריות יותר ממתקן הגרעין בפורדו. כך עולה מניתוח צילומי לוויין של חברת Planet Labs שפרסם חוקר הטילים סם לייר ממכון המחקר האמריקני FPRI באתר Arms Control Wonk, בעקבות זיהוי ראשוני של חוקר המודיעין הגלוי הישראלי בן ציון מקלס.
לפי הממצאים מהחלל, מדובר בפרויקט הנדסי רחב היקף שהחל בינואר 2026 ולא נעצר אפילו תחת הפצצות מבצע "שאגת הארי", המערכה המשולבת של ישראל וארצות הברית שנפתחה ב-28 בפברואר. הצילומים מתעדים סלילת דרכי גישה חדשות, הקמת שטחי התארגנות ומבני תשתית, אתר לייצור ולאחסון בטון, ערימות עפר עצומות ופעילות ערה סביב חמש כניסות מתוכננות למנהרות. כמו כן זוהה מתחם קטן המוקף בסוללת עפר, שנועד ככל הנראה לאחסון חומרי הנפץ המשמשים לפיצוץ הסלע. התיעוד אף חושף כי האיראנים נאלצו לנטוש ניסיון חפירה קודם בצדו המערבי של ההר לאחר כמה חודשים, משום שהקרקע האדמדמה שהוצאה משם העידה על תנאים גיאולוגיים בעייתיים, בניגוד לשכבות הסלע האפורות והזהובות שבהן מתבצעת הכרייה כעת.
הנתון הדרמטי ביותר בניתוח נוגע לעומק שאליו חודרות המנהרות. חישובים המבוססים על מפות גובה דיגיטליות מלמדים כי מעל הזרוע המערבית של המתחם יתנשאו כ-150 מטרים של סלע אם החפירה תימשך בקו ישר, ויותר מ-200 מטרים אם המנהרות יופנו אל ליבת ההר, כאשר עומק דומה צפוי גם בזרוע המזרחית. לשם השוואה, אתר העשרת האורניום בפורדו קבור בעומק של 80 עד 100 מטרים בלבד. פצצת הענק האמריקנית מדגם GBU 57, שפותחה במיוחד נגד יעדים מבוצרים והוטלה על פורדו ביוני 2025, מסוגלת לחדור לפי נתוני חיל האוויר האמריקני לעומק של כ-60 מטרים לפני הפיצוץ, נתון שמותיר את האתר החדש מחוץ לטווח הפגיעה שלה.
לייר מעריך כי המתחם נועד לשמש בסיס טילים חדש של חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, וזאת על סמך מבנה פתחי המנהרות, פרופיל הגובה של ההר והדמיון לבסיסי טילים איראניים מוכרים. עם זאת, הוא מדגיש כי ניתן יהיה לקבוע זאת בוודאות רק אם יוקמו מעל הקרקע מבנים קבועים האופייניים למערכים מסוג זה, כגון מוסכים ומתקני בדיקה לטילים, ואם אלה לא ייבנו יהיה צורך לבחון מחדש את ייעודו של האתר.
החשש מפני התבצרות איראנית בעומקים כאלה עלה בישראל עוד קודם לכן, כאשר סימה שיין, בכירה לשעבר במוסד וחוקרת איראן, התריעה בשבוע שעבר בריאיון לכאן חדשות כי הקמת אתרים עמוקים מאוד "בהר המכוש ובמקומות אחרים" תהפוך את ההתמודדות הישראלית למורכבת בהרבה. המהלך באספהאן משתלב במאמץ איראני רחב להוריד את מערך הטילים אל מתחת לאדמה: על פי הערכות המודיעין האמריקני שפורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל", טהרן מחזיקה כיום בין 1,500 ל-2,500 טילים וממשיכה לשקם את מאגריה בקצב איטי מבעבר. כבר באפריל דווח ב"ניו יורק טיימס" על שיקום מואץ של בונקרים ומחסני טילים שנפגעו בתקיפות, ובתחילת החודש הצהיר דובר משמרות המהפכה חוסיין מוחבי ברשת אל ג'זירה כי קווי הייצור של הטילים והכטב"מים הועברו לתת הקרקע כדי לאפשר ייצור רציף גם תחת אש.


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות