נכדה של נאצי מובילה את המאבק בשקר "רצח העם"
סבה של רות קוראפיצ'י שירת בגדוד שוטרים נאצי והשתתף בטבח בבאבי יאר, וסבה השני היה כומר ששתק. היא מספרת כיצד אירועי 7 באוקטובר דחפו אותה לנבור בארכיונים, לאמץ ניצול שואה ולהגיע ארצה במשלחת יוצרי תוכן מגרמניה: "לא מוכנה שהפחד יגרום לי לשתוק"
- יענקי פרבר
- י"ב כסלו התשפ"ז
רות קוראפיצ'י, מטפלת בטראומה בין דורית מגרמניה שסבה שירת ביחידת חיסול נאצית באוקראינה והשתתף ברצח יהודים, הגיעה השבוע לישראל כחברה במשלחת של 19 יוצרי תוכן גרמנים, במטרה להיאבק באנטישמיות הגואה ובהפצת השקר שלפיו ישראל מבצעת רצח עם בעזה. בריאיון שהעניקה לאיתמר אייכנר באתר Ynet חשפה קוראפיצ'י את ההיסטוריה המשפחתית המטלטלת שהובילה אותה להפוך לפעילה נחושה למען המדינה היהודית, דווקא בתקופה שבה הרחוב הגרמני והסביבה הפוליטית שלה מפנים עורף לישראל.
שורשי סיפורה נטועים באוקראינה של שנת 1941, אז הופעלה "השואה באמצעות כדורים" בידי יחידות של שוטרים גרמנים. אחד מהם היה סבה, פריץ קארל אוגוסט גאסל מכפר קטן בהרי הרץ, ששירת בגדוד המשטרה 303 מהעיר ברמן, יחידה שחבריה לקחו חלק גם בטבח בבאבי יאר. לאחר המלחמה שב גאסל לגרמניה, סבתה התגרשה ממנו בשל אלימותו והמשפחה ניתקה עמו כל קשר עד מותו ב-1964.
קוראפיצ'י, שנולדה לאחר מותו, נחשפה לעברו רק בבגרותה: "כשגדלתי התחלתי לעבוד בבית אבות בעיר שבה נולד סבי, והדיירים שזכרו אותו סיפרו כי הוא היה נאצי וכי היה ידוע כאיש אלים. ידעתי ששירת בחזית המזרחית, אבל לא היה לי מושג מה הוא עשה". במקביל, סבה מצדה השני היה כומר פרוטסטנטי שבחר לשתוק לנוכח זוועות השואה.
קוראפיצ'י עצמה גדלה לדבריה בבית אלים מאוד בגרמניה, והרצון להבין את דפוסי האלימות וההשתקה במשפחתה הוביל אותה לבחור במקצוע הטיפול בטראומה בין דורית. "דרך העבודה שלי ניסיתי להבין את המשפחה שלי ואת הסיפור האישי שלי, למה דברים קרו כמו שהם קרו. ניסיתי לקבל תשובות", סיפרה.
הטלטלה שהפכה את חייה התרחשה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר הזדעזעה לא רק ממתקפת הטרור אלא בעיקר מתגובות העולם. "זיהיתי דפוס שהכרתי לצערי מהבית: שתיקה והכחשה של הזוועות והיפוך תפקידים בין קורבן ומקרבן", אמרה. "במקום חמלה וסולידריות כלפי הקורבנות היהודים ראיתי כיצד כל כך הרבה בעולם הצדיקו את הפוגעים והאשימו את הקורבנות. וזה משהו שאני מכירה כל כך מקרוב לאורך כל חיי ואני יודעת עד כמה זה יכול להיות מסוכן והרסני".
בעקבות המתקפה פנתה לארכיונים ולמשרדי רישום בגרמניה, ואיתרה מסמכים רשמיים שבהם הופיע שמו של סבה כאחד ממבצעי הרציחות. "לבסוף השגתי עותקים של מסמכים שתיארו את פעולות 'גדוד 303', שבו סבי היה חבר. את מעשי הרצח ההמוניים הרבים של ילדים, נשים וגברים יהודים לאורכה ולרוחבה של אוקראינה", שחזרה בדמעות.
הגילוי הפך עבורה לצו מצפוני: "אחרי 7 באוקטובר הייתי צריכה לשאול את עצמי: 'האם יש לי אומץ לעמוד בהבטחה שלי? האם אני אוכל לעשות טוב יותר ממשפחתי, שבה סבא אחד רצח יהודים והשני בחר לשתוק לנוכח הזוועות?'. אני יודעת שאני לא יכולה לשנות את העבר של משפחתי, אבל אני כן יכולה לבחור איך אני חיה היום. ואני לא מוכנה שהפחד יגרום לי לשתוק או לתת יד להמשך קיומם של דפוסי שתיקה, אלימות ושנאה".
בגרמניה החלה קוראפיצ'י לפעול בשטח: היא אימצה ניצול שואה מאוקראינה ולימדה ילדים ממשפחות מהגרים ממדינות ערב על ישראל. "כשהם רואים שאני עונדת מגן דוד הם מגיבים בחוסר כבוד ולעיתים עם מילים פוגעניות. אני לא מאשימה אותם, בהתחשב במקום שממנו הם מגיעים, אלא מנסה לבנות גשרים", הסבירה.
מנגד, את האכזבה הקשה ביותר ספגה דווקא ממחנה השמאל הפוליטי שאליו היא משתייכת ומעמיתיה לעבודה. "כשדיברתי עם שני עמיתיי לעבודה על ההפגנות נגד ישראל בגרמניה, הם האשימו את ישראל ברצח עם", סיפרה. "אחת מהן, צעירה יותר, התעקשה כי הוכח כבר שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים ואפילו פקפקה בקשר בין יהודים לארץ ישראל ולמה דווקא ליהודים ניתנה פיסת הארץ הזאת אחרי השואה.
כשסיפרתי לה על הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לישראל, היא כעסה עוד יותר ואמרה שאינה רוצה להמשיך בשיחה". לדבריה, גם תלמידיה ניזונים מתעמולת רשת שקרית: "רבים מהתלמידים שלי מאמינים למה שהם רואים בטיקטוק ועבורם זה הפך להיות מקור אמין ומרכזי לקבל מידע. עובדות וטיעונים הגיוניים לא יכולים להתחרות ברגש וזאת הבעיה המרכזית".
כדי להגיע לקהל רחב יותר הצטרפה קוראפיצ'י למשלחת שיזמו שגרירות ישראל בברלין ומחלקת הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, שבה נבחרו 19 משתתפים מתוך יותר מ-120 מועמדים כאירוע השיא של קמפיין ההסברה Next Stop: Israel / Der ganz normale Balagan, שצבר מיליוני חשיפות.
המשלחת, הכוללת יוצרי טיקטוק, בהם יוצרת שנולדה באיראן, אנשי אקדמיה, פעילים פוליטיים וקצין משטרה העוסק במניעת פשיעה, תסיים היום (ראשון) את ביקורה בארץ, שבמהלכו הפיק כל משתתף לפחות חמישה סרטונים מקוריים ובסך הכול יותר ממאה סרטונים המציגים את ישראל האותנטית לצעירים בגרמניה.
שגריר ישראל בברלין, רון פרושאור, מסר כי "כדי לשבור את חומת הדעות הקדומות בגרמניה אי אפשר להסתפק בדיבורים מרחוק, צריך להביא את האנשים לכאן ולתת להם להרגיש את ישראל דרך הלב והרגליים ולראות אותה דרך העיניים שלהם. ככה נראית הסברה אפקטיבית שמביאה למיליוני עוקבים את הלב הפועם והמורכב של המדינה שלנו, את התרבות, הנופים והסיפור הישראלי".


הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות