הסיוט: כולם מתעסקים במאכלי חלב - ואני בכלל אלרגית!

המתכונים החלביים מציפים אותנו בכל מדיה אפשרית, מעידים ללא ספק כי חג השבועות מגיע אוטוטו. מקררי הגבינות בסופרים מתמלאים, שקיות החלב נגמרות בזו אחר זו, והחגיגה החלבית הופך למרכז העניין מספר ימים. חשבתם פעם על אלו שלא יכולים ליהנות מכל החגיגות האלו? מה אלרגים לחלב עושים בעוד אתם מכניסים לתנור עוד בסיס לקינוח, או פשיטדה מלאת גבינות? ד"ר אורי טוקר הוא רופא ילדים ומומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, המרכז הרפואי שערי צדק, ועושה לנו סדר בדברים.

אלרגיה לחלב הינה האלרגיה השכיחה ביותר למזון ומופיעה ב 2- 3% מהאוכלוסייה. יש בלבול במקרים רבים בכל הקשור לתגובות לא רצויות לחלב ומוצריו. תגובות לחלב שאינן תגובות אלרגיות כוללות אי סבילות לחלב – רגישות ללקטוז (כאבי בטן וגזים) או תגובות הממוקדות למערכת העיכול בלבד כגון הקאות ושלשולים.

התגובה האלרגית שהינה המשמעותית ביותר והמכונה תגובה אלרגית מידית לחלב מתרחשת דקות עד שעה כשתינוק, ילד או מבוגר נחשפים לחלב. התגובה יכולה להיות מפריחה מגרדת בלבד ועד נפיחות, קוצר נשימה, תחושת חנק, איבוד הכרה ואף מוות.

מרכיבי החלב העקרים הגורמים לתגובה האלרגית הינם החלבונים השייכים לקבוצות החלבונים הנקראים קאזין ו WHEY (מי גבינה).

אלרגיה לחלב מתגלה לרוב בינקות, לרוב עם החשיפות הראשונות של התינוק. כמו בכל תגובה אלרגית הדיווח של החולה או הוריו (עוזר מאוד צילום הפריחה בשעת האירוע) מהווים את אבן היסוד לאבחון של התגובה האלרגית.

לאחר אירוע החשוד לתגובה אלרגית לחלב יש להגיע מיד לרופא או למוקד רפואי, בתלות בחומרת הסימנים ובמקביל לטפל בתרופה אנטיהיסטמינית (כגון: פניסטיל, אראוס, טלפסט וכו'). בהמשך יש להגיע למרפאת האלרגיה להמשך בירור ומעקב.

כל מי שהגיב בתגובה אלרגית מידית לחלב (או כל מזון) חייב ללכת עם סימון (צמיד) שהינו אלרגי לחלב. לשאת לכל מקום מזרק אפיפן (מזרק אוטומטי המכיל אפיפן שהינה התרופה החשובה ביותר המצילה חיים במקרה של תגובה אלרגית קשה) ותרופה אנטיהיסטמינית. במידה ומדובר בילד ההורה או מבוגר האחראי על הילד במסגרות השונות חייב לדאוג למניעת חשיפה לחלב, אבחון התגובה האלרגית וטיפול מתאים.

בכל מקרה של תסמין חמור, או כאשר ידוע שהילד או המבוגר האלרגי למזון כל שהוא אכל/נחשף אליו בטעות, יש לבצע את הפעולות הבאות:

במידה ומדובר בפריחה בלבד – יש לתת אנטיהיסטמין (כגון - פניסטיל, אהיסטון, אראוס, טלפסט וכו') ומיד לפנות את הנפגע לרופא או למיון.

כל תגובה נוספת, מעבר לפריחה (במיוחד כשידועה אלרגיה למזון) מיד! יש לשאול את החולה אם הוא מצויד במזרק) אפיפן ולהזריק. במקביל יש להזמין אמבולנס ולפנות למיון!
נשמע מפחיד? אך התוצאה של חוסר הזרקת האפיפן מפחידה יותר.

ההזרקה פשוטה ומצילת חיים:

• פותחים את האריזה. מדובר במזרק אוטומטי כמו עט – מורידים את הפקק הכחול.
• מצמידים את הצד הכתום לצד החיצוני של הירך.
• לוחצים חזק ומשאירים 10 שניות צמוד לעור.
• פעולה זו מצילה חיים. במקביל יש להזעיק אמבולנס.

כמובן שהטיפול הטוב ביותר לאלרגיה הינו מניעה: חשוב ביותר שמי שאלרגי יצויד בצמיד או פתק בארנק שהוא אלרגי עם ציון האלרגן. הורים אך גם מבוגרים אלרגיים חייבים לברר תמיד שהמזון שהם אוכלים לא מכיל את האלרגן

האבחון הסופי נעשה על ידי טסטים עוריים פשוטים (במרפאת האלרגיה בשערי צדק, מבוצעים ללא שימוש במחטים) וניתן לבצע בכל גיל (גם בתינוקות). יש להגיע כחודש לאחר האירוע האחרון וללא שימוש באנטיהיסטמינים ב 5 ימים שלפני הטסט.

תינוקות וילדים הסובלים מאלרגיה לחלב חייבים לקבל ייעוץ של דיאטנית על מנת להשלים את החסר התזונתי הנלווה לאי אכילת מוצרי חלב, בעיקר את החסר בחלבון וסידן.

בניגוד לאלרגיה לבוטנים, אגוזים ודגים אלרגיה מידית לחלב חולפת ברוב המקרים עד גיל הבגרות (כ 80 אחוז יבריאו עד גיל 16 שנים) כאשר ככל שהילד גדל הסיכוי להבראה והעלמות האלרגיה יורד.

המעקב בהמשך כולל טסט עורי חוזר כל 6- 12 חודשים. במידה ויש עדות בטסט העורי (וכן בהמשך בבדיקת דם) להעלמות האלרגיה – הילד מוזמן לביצוע תגר פומי – כלומר טעימת חלב בכמות הולכת ועולה תחת השגחה! מלאה במרפאת האלרגיה המצוידת בצוות וציוד המתאים לטיפול בתגובה אלרגית חריפה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!