1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

א-ל מלא רחמים: פרשת אורן חזן • טור

סיפור אורן חזן הוא ההמחשה לבעייתיות הקולאיציה של נתניהו, שובו של ברק, וההצעה המפתה של ביבי לכחלון
לילך ויסמן, כ"ה סיון תשע"ה 12/06/2015 09:52

_imagebank_orig_orig_8439427355A04204AB96ED9EB07CE740.jpg


נתניהו לא אוהב את הכנסת. הוא אף לא רצה שהיא תהיה חזקה ועצמאית. היא מחייבת אותו לתת תשובות, לעמוד בפני מתקפות, לעיתים להיכנע לתכתיביה. מאז ומתמיד הוא נלחם להחליש את כוחה, לצמצם את עצמאותה, ולהעביר את ההחלטות שבסמכותה לקבל- לידיו. יושבי ראש חזקים מעולם לא היו משאת נפשו. כשריבלין היה יו"ר הכנסת, הוא נלחם בו סביב חוק ההסדרים, על חוק מופז, רב אתו על רפורמות, על דיוני התקציב, וגם על נוכחותו במשכן. נתניהו רצה להפחית את הגעתו לכנסת ככל האפשר. ימים רעים לכנסת הם ימים טובים לנתניהו. לו רק היה יכול היה מבטל אותה.

בקדנציה הזו נתניהו השיג את שלו מוקדם מהצפוי. השתיקה הרועמת העולה מכיוונו בכל הנוגע לאורן חזן והקזינו הנושבת מכיוונו של רה"מ לא נובעת רק ממבוכה, אלא מבטאת גם סיפוק מהסאגה שנוצרה סביב אורן חזן. חזן שרק לפני שבוע סחט מנתניהו שלל תפקידים וכיבודים שעה שבני בגין הממלכתי נדחק לוועדות שוליות, התגמד השבוע לממדים אנושיים שלא לומר מביישים. צוחק מי שצוחק אחרון, הנהן מן הסתם לעצמו נתניהו.

כשחזן ג'וניור קיבל את תפקיד סגן יו"ר הכנסת, היו כאלה שציירו זאת כניצחון שלו על רה"מ, אבל למעשה המהלך משרת את נתניהו, שרצה את חזן על כיסא סגן היו"ר כדי לגמד את הכנסת ולהפחית מיוקרתה. כשריבלין, או בורג, שימשו יושבי ראש הכנסת היא היתה גורם שאי אפשר להתעלם ממנו, הם הביאו הרבה כבוד למוסד הזה. אבל כשחזן על מעלליו הופך לפנים שלה, הכנסת מאבדת את הלגיטימיות שלה.

מקרה חזן ישרת את נתניהו עוד הרבה בהמשך, גם בגיזרה הפוליטית כטריגר להרחבת הממשלה, גם כשיבקש לשנות את שיטת הפריימריז ולהקים ועדה מסדרת שתקנה לקיסר ולקיסרית את האפשרות לקבוע את הרכב הרשימה. חזן יהיה הקלף שלו. אתם רואים מה קורה בבחירות דמוקרטיות, יגיד רה"מ.

בכנסת מעריכים שנתניהו שותק כדי לא לעצבן את חזן. מספיק שהח"כ הצעיר יחטוף את הג'ננה וכל העסק נופל. מתברר שהקזינו לא נמצא בבולגריה אלא בירושלים. כל המדינה על שולחן הרולטה של אורן חזן. ברגע אחד הוא יכול להפיל את הממשלה ולגרור את כולנו לבחירות.

אפשר לשער שבקרב 120 השרים והח"כים יש כאלו שהימרו בקזינו, וגם שהשתמשו בסמים מכל הסוגים. אבל כשהפטרון, המנטור והמממן של ראש הממשלה מנהל בעצמו קזינו שממנו עשה את הונו, אולי יש לנתניהו סיבה מצוינת לשתוק.

תקדים ענבל גבריאלי
בעוד במפלגת העבודה מספיק כתם של יונה על המעיל כדי להיזרק, במרכז הליכוד יש קסם של משפחתיות. ה-DNA הליכודי גורם לחברי המפלגה להתייחס לכל אחד כאל בן משפחה. אחרי ששפכו לחזן על הראש את כל המיץ של הזבל, הוא זכה לחיבוק חברי המרכז. יותר מכל 29 חבריו לסיעה. התקשורת המנותקת שחיה בטוויטר ולא הבינה שככל שנתניהו מותקף יותר תקשורתית כך הוא עולה במספר המנדטים, מפספסת שוב במקרה של חזן. חברי המרכז מאוחדים נגד התקשורת, האויב הדמוני השמאלני, שרק מחזק את תחושת הנרדפות של המפלגה שמרגישה מקופחת גם אחרי שש שנים בשלטון. על כל פשע תכסה השנאה לתקשורת השמאלנית.

חזן הוא רוק סטאר בליכוד. הוא סלב. הוא גונב את ההצגה. מכל שרי וח"כי הליכוד, כולם רוצים לעשות רק איתו סלפי. יש לו דמות פופולרית בארץ נהדרת, ולמי אכפת במה הוא נחשד לכאורה ומה חושבים עליו בחוץ. קבוצות התמיכה בחזן בווטסאפ, קריאות ה-הו הא מי זה בא שליוו אותו בכניסתו למרכז אתמול, וגילויי התמיכה שהוא זוכה להם בתוך המפלגה רק מבליטות את הנתק שבין מה שחושבת התקשורת למה שקורה בליכוד. חזן, שהתמכר לתחושה ומאמין שעולם הלייקים והחיבוקים מחברי המרכז הוא העולם האמיתי ולא התמונות והקולות המביכים המשודרים מבולגריה. בקצב הזה חזן עוד יהיה מספר 1 בפריימריז.

נכון לאתמול בלילה, בווטסאפ שלו המתינו 5621 הודעות שלא נקראו. אלו שהוא כן קרא שיבחו והיללו אותו. יש פה אובדן בושה כפול- של חזן ושל הליכוד. זה לא שהוא עשה דברים שלא עשו אחרים בעבר, אבל האופן שבו הכל נמחק ונסלח מבחינה מוסרית ונורמטיבית, מוכיח שאיבדנו את הדרך במרוץ להרשיע בבית המשפט כמה שיותר בכירי ציבור. היום אם אתה לא עבריין מורשע אתה יקיר האומה. יש הרבה חן במשפחתיות הליכודית אבל אסור שהיא תהפוך לחממה נעימה של צחנה ציבורית.

חזן הגיע אתמול, כמו אביו, להביע תמיכה בהחזרת בחירת רשימת הליכוד לכנסת לידי מרכז הליכוד. לפי חוקת הליכוד, חזן שנבחר בפריימריז על משבצת הח"כ הצעיר, יהיה חייב אחרי קדנציה אחת לרוץ ברשימה הארצית. כש-30 ח"כים מתמודדים על 17 מקומות ברשימה הארצית, הסיכוי היחיד של חזן להיבחר שוב זה רק אם הבחירה תהיה בידי המרכז.

גם אם המהלך יצלח, חזן עוד עלול לגלות שהמרכז המלטף כיום יכול להיות גם בוגדני ומתעתע. אולי כדאי לו להתקשר לח"כית לשעבר ענבל גבריאלי כדי לקבל טיפים. גבריאלי נכנסה לכנסת בגיל צעיר מאוד עם רקע משפחתי דומה לזה של חזן. גם שמה נקשר להימורים, גם היא התמכרה לתקשורת, הצטלמה כמו דוגמנית על השער בלאישה ועשתה את כל הטעויות האפשרויות מתוך ילדותיות וחוסר הפנמת המעמד. היא התלהבה מאור הזרקורים ונמשכה אליהם כמו פרפר אל האש. היא קיבלה המון אהדה למראית עין במרכז, אבל בקלפי זה לא עזר לה. היא לא נבחרה פעם שניה.

המזוזה של מזוז
ביום ב' השבוע עשה השר דני דנון את דרכו בכנסת ללשכתו של סגן השר ירון מזוז שהזמין את חבריו לסיעה לטקס קביעת מזוזה, אירוע חריג באופיו במשכן. כשדנון הגיע נאמר לו שבשל ריבוי המשתתפים הועברה החגיגה לאחד האולמות הגדולים בכנסת. בדרכו ודאי תהה שר המדע ממתי נערכים אירועים כאלה בכנסת, מי בכלל מוזמן אליהם, ומי טרח לבוא. כשהגיע לאולם הופתע לגלות שלא רק כמה עשרות חברי מרכז גודשים את האולם, אלא גם ראש הממשלה.

אם חודשיים לאחר הבחירות נתניהו עסוק בפוליטיקה פנים-ליכודית ולא מחמיץ שום קביעת מזוזה במרחב הליכוד, סימן שהקמפיין טרם הסתיים או שמא עוד מעט יתחיל לו קמפיין בחירות חדש. בדרך כלל לוקח לו שנתיים לפחות להתאושש מהגועל נפש הפוליטי ומהבוז שהוא חש כלפי חברי המרכז, וגם אז, רק אחרי מסעות שכנוע והפצרות יועציו, הוא מתחיל שוב בפעילות פוליטית. הפעם זה לא לקח אפילו דקה. מעבר לקרב שמתנהל בליכוד על העברת הכוח למרכז שרוצה לבחור את הרשימה לכנסת בעצמו, בכנסת תוהים אם ההתנהלות של ראש הממשלה היא אינדיקציה לכוונות פוליטיות עמוקות יותר.

אף אחד לא רוצה בחירות אבל מספיקה פרשת אורן חזן בשביל להבין שאם נתניהו לא ינטרל את אורן השובב וירחיב את הקואליציה, הוא יצטרך לקחת את עצמו לבחירות. כרגע הבעיה של נתניהו היא חזן. מחר זה יכול להיות כל אחד אחר שבקפריזה של רגע יאיים להפיל את השלטון. בשיחות סגורות נתניהו מדבר על האופציה של קיום בחירות חוזרות. ראשי מפלגות ששוחחו עימו שמעו ממנו כי הוא שוקל את המהלך. אף אחד לא יודע לומר אם זה אמיתי או שרק נועד להלחיץ את השותפות שיודעות בדיוק כמו ראש הממשלה, שאחרי בחירות הערכים המספריים יחזרו להיות נורמליים. למי שלא בטוח שישאל את בנט שהתחיל את הבחירות עם הערכות של 18 מנדטים וסיים עם 8 בקושי.

לא בטוח שנתניהו יודע בעצמו, אבל אולי לא תהיה לו בכלל ברירה. בינתיים הוא מנסה בכל דרך למשוך זמן על כס המלכות: באמצעות העברת תקציב תלת שנתי, שלא יצא אל הפועל, ובהגברת הלחצים על כחלון וכולנו להצטרף לליכוד לרשימה אחת. יו"ר הליכוד מוכן להעניק לשר האוצר ולרשימתו עשרה מקומות והבטחה לשלוש קדנציות של מיזוג לפחות. לפי התוכנית הזו אין לנתניהו שום כוונה לעזוב לפני 2020. כחלון לא מעוניין. הוא קיבל הזדמנות אחת. אם יצליח להעביר את הרפורמה בדיור ובבנקים השמים הם הגבול. אם יכשל- ילך הביתה. הוא כבר עשה את זה פעם אחת והוכיח שיש חיים אחרי.

פרס השחקן ההוגן
השבוע היתה ליו"ר האופוזיציה, בוז'י הרצוג, הזדמנות פז להוכיח את הקילר אינסטינקט שלו ולא להסכים לבקשת יו"ר הכנסת להתקזז עם חזן. אחרי הכל לא מדובר כאן במלחמה שדורשת מהאופוזיציה לגלות סולידריות עם הממשלה ולסייע בהצבעות. אבל הרצוג, שחשב שממילא הממשלה לא תיפול בגלל הח"כ הסורר מהליכוד, הפגין יוגורט אינסטינקט במקרה הטוב. במקום לנעוץ את נתניהו ולתת לו לסבול, הוא החליט להפגין ממלכתיות בזמן הלא נכון. אין מקרה קלאסי יותר מזה שמאפשר לתת אגרוף לאויב בדיוק איפה שכואב לו, לעשות עליו קופה.

להרצוג יש נימוסים בריטים, אבל אנחנו במזרח התיכון. הוא שכח שהוא לא בבית הלורדים אלא בכנסת מוקפת בדעאש. במחנה הציוני רותחים עליו. הם תוהים האם המעשה שלו הוא אצילות לשמה או איתות פוליטי לנתניהו, האם הוא רוצה להחליף את השלטון או שהוא מחכה להיות שר החוץ? במפלגה יש מי שאומרים שהמהלך הזה הוא עוד קש על הגב הגמל שממילא כבר הצטבר לערימת חציר גדולה.

הרצוג מצידו מסביר שהעניק לאדלשטיין מרחב סטרילי נקודתי כדי שלא יואשם בהפלת הממשלה בצעד לא ענייני. "הודעתי שאני נותן את רשת הביטחון, והבהרתי שזה מוגבל בזמן", הוא אומר ומבהיר שאין לו כוונה להצטרף לקואליציה. "אם אתה רוצה להיכנס לממשלה אתה הולך הפוך. אנחנו הולכים בכל הכוח, נשאתי נאום חריף ביותר בכנס הרצליה והגשתי את חוק התקשורת כדי להוציא מידי נתניהו את השליטה", מסביר יו"ר האופוזיציה את צעדיו.

צריך להיות הוגנים עם הרצוג. לא משנה כיצד היה נוהג, הוא היה סופג ביקורת. אם היה נוהג ההיפך, אז יו"ר הכנסת שפנה אליו בבקשה לקיזוז היה מאשים אותו במחטף ובניצול ציני.

בספורט נוהגים להעניק את פרס השחקן ההוגן של השנה לזה שמשחק הכי נקי ולא עושה עבירות. נדירים המקרים שבהם השחקן ההוגן גם זוכה באליפות. אין מה לעשות, כדי לנצח צריך מדי פעם גם ללכלך את הידיים ולעשות פאול.

מכת ברק?
בעקבות הברק יבוא הרעם יודע כל ילד. כשאהוד ברק מתחיל לצוץ שוב ושוב מעל גלי האתר שואל עצמו כל פוליטיקאי מנוסה מתי יבא הרעם או נכון יותר מאין יבא הרעם.

השבוע נאם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, בכנס הרצליה. מי שלא זכה לשמוע את תורתו בלייב, קיבל את דבריו של ברק ישירות למייל. לשכת רה"מ לשעבר שלחה בתפוצת נאט"ו לכל העולם ואשתו את הנאום, וזה אחרי שבשבוע שעבר העלה ברק את הפרופיל התקשורתי, התראיין לגל"צ ולערוץ 1 ונפגש עם עיתונאים בכירים.

מי שמכיר את ברק יודע ששום דבר לא מקרי אצלו. הוא לא משחית את זמנו לשווא, לא עושה שום דבר שאין לו תכלית או מטרה. אם הוא בוחר להיראות יותר ויותר לאחרונה- כנראה שיש לכך סיבה. כל מה שנותר עכשיו זה לחכות לרעם. כי למרות מה שאומרים הברק מכה פעמיים, ואולי אפילו שלוש.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אחרי הפרשה של אורן חזן אפשר בהחלט להבין מדוע ראש הממשלה  

    תעמולת זימה מעקבת את בניין בית המקדש