1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

"לדעת לדבר אל הסלע" • הטור של הרב נורדמן

לאחר הפגישה עם מנכ"ל העירייה, הגיעה הפגישה עם היועצת המשפטית • הרב בן ציון נורדמן עם הטור האהוב
הרב בן ציון נורדמן, ט' תמוז תשע"ה 26/06/2015 08:57

דעות (3) הרב בן ציון נורדמן


בשבוע שעבר כתבתי על פגישה שניהלתי עם מנכ"ל העירייה. הפעם הגיעה תורה של היועצת המשפטית של העירייה עו"ד שרון שרוני הנכבדה . ביום ראשון בבוקר, רק פתחתי את השבוע, והיועצת ניגשה אליי עם הערה קלה, או אולי עצה, (אחרי הכל יועצת...)

היא הקדימה ואמרה שבכל ליל שבת לאחר הקידוש, היא מקריאה לילדיה את הטור, אבל הבעיה , ש"חסר את הרקע המתאים לדברים". או במילים אחרות, "כשאתה כותב על קורח אני לא באמת זוכרת מי זה? ומה הוא רצה? ומה קרה לו לבסוף? אני נצרכת לחפש בספרים וכו' " (מה רע בכך???), והיא מבקשת הקדמה קצרה על פרשת השבוע. [בהערת אגב, כך מעבירים ביקורת בונה. ראשית משבחים, פותחים בחיובי. האוזניים קשובות לחלוטין, והמסר מחלחל בצורה הטובה ביותר. בדוק!]
אז נעניתי לבקשתה של היועצת, ובס"ד בכל תחילת מאמר, אתן סקירה קצרה על המתרחש, בפרשת השבוע בקצרה ובתמצות.

בפרשת השבוע, פרשת חוקת, מספרת התורה על מצוות פרה אדומה. הקב"ה מצווה את משה ואהרון, לקיים את מצוות 'פרה אדומה'. יש לקחת פרה ששערותיה אדומות, אין בה כל מום ולא נשאה מעולם בעול. לאחר שחיטתה, שורפים את הפרה, ואפרה, עליו נותנים מי מעיין חיים, הופך לחומר-סגולי המטהר טמאים. התורה מפרטת את אופן הכנת מי הטהרה, את דרך השימוש בהם וכן כמה מדיני טומאה וטהרה.

ב.
בהמשך מספרת התורה על פטירת מרים ומי מריבה. האירועים הבאים מתרחשים בשנה הארבעים לשהות בני-ישראל במדבר, סמוך לכניסתם לארץ ישראל. התורה מספרת על פטירתה של מרים הנביאה, אחות משה. התורה ממשיכה ומספרת ברצף: "ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ועל אהרון". מכאן אנו למדים על באר המים שליוותה את בני-ישראל במדבר, בזכות מרים הצדיקה, ועתה עם פטירתה נעלמה הבאר והעם צמא למים.

משה ואהרון ממהרים אל פתח אוהל מועד, שם נגלה אליהם ה'. הקב"ה מצווה למשה לקחת את מטהו, להקהיל את העם, ולצוות על הסלע שיוציא מים. משה מכה על הסלע פעמיים במטה, ומים רבים פורצים מן הסלע, להשקות עת כל העדה ואת צאנם.

משה ואהרון נענשים חמורות על כך שלא עמדו בציווי לדבר אל הסלע, אלא הכו בו. נגזר אליהם, כי לא יזכו להכניס את העם לארץ ישראל.

התורה מספרת כך: "וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם". על פי חלק ממפרשי חז"ל על הדברים הללו נענש משה, כיוון שקרא לעם ישראל בשם "ממרים". ונשאלת השאלה, הלא כאשר משה רבינו טרם פטירתו נפרד מבני ישראל, הוא מספר לעם על כל התלאות אשר עבר עליהם ממצרים ועד הלום, ובתוך הדברים אומר להם משה רבינו "ממרים הייתם עם ה'". אם על כך נענש, מדוע חזר על אותה טעות לכאורה?

התשובה היא, שיש הבדל עצום בין תיאור פעולה, לשם תואר. אם אומרים לאדם "אתה שקרן", זה שלילי ביותר, ואם נקח זאת לשדה החינוך, אזי ילד שנאמר לו שוב ושוב שהוא שקרן, או כל מילת גנאי אחרת, לבסוף הוא יאמץ דפוסי התנהגות שיתאמו לתווית השלילית שהדבקנו לו. אך אם נאמר לאדם "אתה משקר", זו הבהרת מצב נוכחי. תמיד אתה אומר את האמת, במקרה זה אתה משקר.

משה רבינו נענש, כיון שכינה את עם ישראל בשם תואר, "ממרים", שנאמר "שמעו נא המורים". בספר דברים משה רבינו תיאר פעולה. "ממרים הייתם עם ה'." לא תמיד. בדרך כלל הייתם בסדר, אבל לפעמים הייתם לא בסדר... הייתם ממרים...

ומי שיעמיק בדברים הללו יגלה לימוד עצום לשעה ולדורות, בחינוך, בשיחות עם עובדים ובכל תחום. ישמע חכם ויוסיף לקח.

ג.
ישנו רעיון שאני נוהג לחזור עליו שוב ושוב, אך כתמיד הוא רלוונטי. מי שיעמיק בפרשה, יגלה שלמשה רבינו, מנהיגם של ישראל, הייתה הזדמנות נדירה לקדש שם שמיים. הקב"ה צווה אותו "לדבר" אל הסלע, ולבקש ממנו להוציא מים עבור עם ישראל. משה לעומת זאת מכה בסלע, ובכך מתמעט קידוש שם שמיים. משה רבינו נענש שלא נכנס לארץ ישראל.

אם נחשוב על הדברים, הרי עצם העובדה שסלע מצליח לספק מים לעם שלם, הוא לכשעצמו נס. במה היה מתעצם הנס אם היה משה מדבר אל הסלע? רש"י מסביר שאילו היה משה מדבר אל הסלע לעיני כל ישראל, והסלע היה מוציא את מימיו, היו בני ישראל לומדים קל וחומר ואומרים: 'מה סלע זה, שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה, מקיים דבורו של מקום (אלוקים), קל וחומר אנחנו'.

והשאלה היא: "האם זה שמשה מכה בסלע ויוצא מים זה לא קידוש ה'???" התשובה היא שלמשה רבינו הייתה הזדמנות לקדש את ה' ב100 אחוז, והוא עשה רק 95 אחוז. בשביל האחוזים הללו הוא נענש. כאשר יש לאדם משימה או תפקיד, הוא צריך לדאוג שימלא אותו ב100 אחוז. כל אחוז אחד פחות, הוא הבדל שמים וארץ. וכאשר משה רבינו לא מילא את תפקידו בשלימות, הוא נענש.

אני חושב שהדבר נכון לגבי מנהיגי הציבור באשר הם. הדרישה מנציג ציבור וכן מכל אדם שיושב בתפקיד כלשהו, הוא לעשות את המקסימום שהוא יכול למען המטרה שאליה הוא נשלח. איש ציבור, מנהל עסק ואפילו חנווני במכולת מחויב לעשות 100 אחוז למען המקום עבורו הוא עובד. יש אמרה שמצוטטת מהרב מאיר כהנא שאמר: "ש-99 אחוזים מהאמת הם 100 אחוז שקר!"

בכל תחום בחיים צריך האדם לדעת שאם הוא לא נותן מעצמו את מאת האחוזים, הוא חוטא למטרה. אני נוהג לומר לזוגות שאני נפגש עמם טרם החתונה, שאין כזה מושג "חצי נאמנות" בין בעל לאשה. הנאמנות צריכה להיות במאת האחוזים.

הכותב משמש כמנכ"ל "מפעלות הרב גרוסמן" יו"ר "מדעים ויהדות" ויו"ר "יהדות התורה "





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הכן , טור אהוב  (ל”ת)

    מוטי גליק

  2. מה קורה עם השבת בחדרה ?  

    ניסים ל.

  3. הרב נורדמן - ירבו כמוך בישראל !!!!!  (ל”ת)

    יוסף חיים לוין

  4. הפעילות של נורדמן חוצה מגזרים ושוברת מוסכמות - ישר כח !!!  (ל”ת)

    א.ד.י.