י"ב תמוז התשפ"ד
18.07.2024

מדברים קבוע - קפה של בוקר ראשון

מדי בוקר ראשון ניפגש כאן לכוס קפה ונדבר על נושאים שיכולים לעניין כמעט כל אחת מאיתנו • מוזמנות להצטרף

מדברים קבוע - קפה של בוקר ראשון


אני יודעת שזה לא ממש יפה מצדי לפתוח מדור חדש שאמור להגיע עם הקפה של הבוקר, בזמן שכנראה, לפחות חלקכן פתחתן את היום הזה עם מבט נואש ומתגעגע אל עבר משחת השיניים הצבעונית בחדר האמבטיה.

ובכל זאת, מי שכבר קצת מכירה אותי, ומי שלא – זה הזמן, אני עושה גם דברים מעצבנים לפעמים, או אולי לא הוגנים, ואפילו מכעיסים. אבל מי סופר? אפשר לחשוב. הרי אם לא כוס הקפה שחסרה לכן הבוקר, ייתכן שהייתן אוהבות את הרעיון שעליו אני מדברת. למה בכל זאת בחרתי שלא להתחשב ברגשותיכן, ולהתחיל את המדור הזה הבוקר? אגלה לכן בסוד: כנראה פשוט שאם הייתי דוחה אותו – הוא כלל לא היה יוצא לפועל. כל אדם צריך להכיר את עצמו ולדעת את הדברים הטובים שבו וגם את החסרונות. ואני – אם לא אפעל מידית, יצטרכו כוחות רבים כדי להזיז אותי - וזה באמת לא פשוט.

מבחינתי הרעיון הוא שנעביר יחד כמה דקות מהבאסה של יום ראשון. שביזות יום א', יום רשעון, כל אלו שאתן בוודאי מכירות, אולי אפילו טוב יותר ממני. לפעמים הכמה דקות האלו יכולות להיות בריחה מכל הסיוט שמחכה לנו במשרד, ברחוב, בבית, כי מרפי, כידוע, פועל כאחוז תזזית בעיקר בימי ראשון, ומה אנחנו לא מוכנות לעשות כדי לנסות לברוח אפילו לדקה, או לאיזה 300-400 מילה, מכל ההמולה סביב.

אחרי שהבנתן וגם סלחתן לי על התזמון, אני חייבת לשתף: בעיניי אין מתאים יותר מצום ביום ראשון. ולא, לא משום שהשבת היתה רוויה מאכלים משובחים, אלא בגלל שזה פשוט מתאים את עצמו למצב – הדיכאוני משהו. אגב, אני לא קונה את השטות הזאת של אנשים ששמחים לצום ביום ראשון אחרי כל האוכל של שבת. הרי גם אם אכלתם בשבת כאילו אין מחר, עכשיו יום חדש ואתם שוב רעבים. אם אתם לא אוכלים כדי לאזן את הגוף בחזרה ובמטרה לשמור על הגזרה – זה בסדר כמובן, אבל בלי תירוצים.

אז תכלס, הראשון הנוכחי, מלבד העובדה שאנחנו גם בצום – יש לנו את היום הראשון לחופש הגדול. סביר להניח שרוב הילדות בקייטנות, אבל האווירה מורגשת בוודאות. הנה אצלי לצורך הדוגמה, בת השמונה שאמורה ללכת ל'בית הספר של החופש הגדול' – הגדרה ארוכה לקייטנת בית ספר במימון ממשלתי, החליטה שמתחשק לה להתחיל את הפעילות מיום שני. גם כי זו קייטנה והיא רוצה להרגיש שיש לה אפשרות לא ללכת, וגם כי היא מאוכזבת שצריך להגיע עם תלבושת. אחלה תירוץ.

אז היום אני עובדת מהבית – מרשה לעצמי למרוח את הזמן וגם קצת להתבטל. אל תשבו ותקנאו - כי כל מה שלא אעשה היום, יתנקם בי מחר - ועם ריבית, שיהיה ברור.

בינתיים אאחל לכן יום נעים ורגוע - וכמובן לצמות, צום קל.

ואם יש לכן נושאים חשובים שאתן חושבות שכדאי לדבר עליהם, להציף, להעיר, להאיר וכו', זה בדיוק הזמן והמקום, המייל שלי מופיע למטה, ויותר מאשמח לקרוא מכן.

להתראות, שיפי
צום קפה שביזות קיטנה חופש גדול

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד