1. עמוד הבית
  2. רכב ותחבורה
  3. מדריכי קניה

הבן לקח את האוטו בלי רשות ועשה תאונה; האם תפוצו?

מה אומר החוק במקרה כזה - ומה קבעו בתי המשפט?
גלובס, ז' אב תשע"ה 23/07/2015 01:58

בחדרי חרדים לוגו .





בנה של ש', אשר לא היה ברשותו רישיון נהיגה, נטל את מפתחות הרכב של אמו (המבוטחת) ללא ידיעתה וללא הסכמתה - ונהג ברכב. במשך נהיגתו התרחשה תאונה לאחר שאיבד את השליטה על הרכב ונגרמו לו נזקים. ש' פנתה לחברת הביטוח בגין הנזק שנגרם (בפוליסה הוגדר מקרה ביטוח כאובדן או נזק שנגרם לרכב, כתוצאה ממעשה גניבה) וטענה שנהיגת בנה הייתה ללא רשותה, ועל כן מדובר בגניבה המזכה אותה בתגמולי ביטוח.

חברת הביטוח סירבה לפצות את ש', וטענה כי מקרה זה אינו מכוסה בפוליסה. לטענת המבטחת, מאחר שהמונח "גניבה" לא הוגדר בפוליסה, יש לבחון מונח זה לאור הגדרתו בחוק העונשין (שלילה של נכס לעולמים), הואיל ואין חולק כי בנה של ש' לא התכוון לשלול את הרכב שלילת קבע, כי אז אין מדובר בגניבה והיא אינה צריכה לפצות את ש'. ש' הגישה תביעה לבית המשפט. האם צדקה חברת הביטוח בסירובה לפצות את ש'? מה קבעו שופטי בית המשפט?

בית המשפט ציין כי המונח "גניבה", שעה שנקבע בפוליסת ביטוח כ"מקרה ביטוח", הינו מונח המצוי במגרש היחסים החוזיים שבין צדדים ואמור לשאוב פרשנות מכוונת הצדדים, מהנסיבות ולא דווקא מהאופן שבו הוגדר מונח זה בחוק העונשין. "כאשר חברת הביטוח, כמנסחת, קבעה את המונח 'גניבה' בפוליסה, מבלי להסכים עם המבוטח לגבי תוכנו של מונח זה והיקפו, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי יש ליצוק לתוך מונח זה את הגדרתו שבחוק העונשין, הגדרה המתרכזת בשלילת קבע".

העיקרון אמור לחול על עצם המצב שבו נעשה שימוש ברכב בלא רשות, ללא קשר לזהות המשתמש בו, כל עוד, כמובן, אין חולק כי כוונתו של אותו משתמש הייתה לעשות שימוש ברכב ולא לגונבו במשמעות שלילת קבע. בית המשפט סבר כי בנסיבות של גניבה, גם אם הגנב היה בנו של הבעלים, לא יכולה להישמע הטענה כי אין מדובר בגניבה. מדובר בנזק שנגרם כתוצאה משימוש אסור ברכב ובשלב שבו נגרם הנזק היה הרכב מצוי ברשות המשתמש ובחזקתו והמבוטח היה חסר אונים ונטול שליטה לגבי המתרחש.

במצב דברים זה, הציפייה של המבוטח הינה לקבלת הפיצוי בגין כל נזק שייגרם ואין זו ציפייה בלתי סבירה. משעה שהוצא הרכב מרשותו של המבוטח ללא ידיעתו וללא הסכמתו ונעשה שימוש ברכב ובמשך השימוש נגרם לרכב נזק, יש לראות ברגע הוצאת הרכב מרשות הבעלים משום גניבה לצורך תחולת הפוליסה, ואין לתת בהקשר זה למונח "גניבה" את משמעותו שבחוק העונשין העוסק בשלילת קבע. "משנותק הקשר, גם לפרק זמן זמני, בין המבוטח לבין רכבו, יש בכך, מבחינת המבוטח, משום גניבה והאפשרות שהרכב יושב למבוטח בעתיד, בנקודת זמן בלתי ידועה, אין בה כדי לשנות מכך". לאור האמור, חייב בית המשפט את המבטחת לשלם ל-ש' את מלוא תגמולי הביטוח.

"הפירוש הנוח למבוטח"

באחד הלילות נהג ר' ברכב ברשות הוריו, ועמו שלוש נוסעות. במשך הנסיעה עצר ר' את הרכב בתחנת אוטובוס, ירד ממנו כשהוא משאיר את הרכב מונע והתרחק כמה מטרים על מנת לשוחח בטלפון. מספר שניות לאחר מכן, ירדה אחת הנוסעות מהרכב, ניגשה ל-ר' והסבה את תשומת לבו לכך ש-ח', אשר הייתה תחת השפעת אלכוהול, עברה למושב הקדמי ברכב בכוונה לנהוג בו. ר' הבחין ב-ח' שהחלה בנסיעה פרועה ברכב, ניסה ליצור עמה קשר טלפוני אך ללא הצלחה. כעבור זמן קצר איבדה ח' את השליטה על הרכב, התנגשה בעמוד חשמל והתהפכה עם הרכב. הוריו של ר' פנו לחברת הביטוח בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח בגין הנזק שנגרם לרכב, ואולם דרישתם נדחתה.

הוריו של ר' הגישו תביעה לבית המשפט, וטענו כי נטילת הרכב ללא רשות בנסיבות המקרה עונה על הגדרת "גניבה", סיכון המכוסה בפוליסה. לעומתם טענה חברת הביטוח כי המונח "גניבה" שואב את משמעותו מחוק העונשין הקובע, בין היתר, כי בהיעדר כוונה לשלילת הרכב לצמיתות מבעליו, לא מדובר באירוע של גניבה המכוסה בפוליסה. עוד טענה המבטחת כי הפוליסה מכסה נהג בן 21 ויותר המחזיק ברישיון נהיגה תקף ומשכך, נהיגתה של ח' ברכב מנוגדת לתנאי הפוליסה. בית המשפט התבסס על פסיקתו של בית המשפט העליון, וסבר כי יש לפרש את המונח "גניבה" על-פי אומד דעתם של הצדדים המתקשרים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ונסיבות העניין.

במקרה זה ועל-פי לשון הפוליסה, הצדדים ביקשו לבטח את הרכב מפני נזק הנגרם לו עקב אירוע גניבה. "הלכה פסוקה היא כי יש לפרש פוליסת ביטוח שנערכה והוצאה בידי חברת הביטוח נגד החברה ולטובת המבוטח ואם מצויה בפוליסה מילה או תניה המשתמעת לשתי פנים או הניתנת לשני פירושים, בוחרים את הפירוש הנוח למבוטח". בית המשפט ציין כי "בהיעדר כל הגדרה לגבי המונח 'גניבה' בפוליסה, יש לפרש מונח זה על-פי משמעותו בעיני המבוטח הסביר. משמעות זו אינה בהכרח זו השואבת את תוכנה מהדין הפלילי, שכן בבואו לבטח את רכבו מפני אירוע גניבה, לא בהכרח עומדים מול עיניו של המבוטח הסביר יסודותיה של עבירת הגניבה כפי שהוגדרו בחוק העונשין. אם המבטח מעוניין להקנות למונח זה משמעות התואמת את הדין הפלילי, היה עליו לבטא זאת במפורש בחוזה הביטוח ומשלא עשה כן, אין הוא יכול להישען על משמעות זו לצורך השתחררותו מהכיסוי הביטוחי".

בית המשפט התבסס על פסיקה נוספת של בית המשפט העליון, שבה נקבע כי "אין כל טעם בהחלת הגדרותיו של חוק העונשין ככל שהדבר כרוך בפרשנות חוק חוזה הביטוח או בפרשנות פוליסות ביטוח... המדובר, למעשה, במהות חוזית, שפרשנותה צריכה להיעשות על-פי כללי הפרשנות המאפיינים את המשפט האזרחי בכלל ודיני החוזים בפרט. לפיכך, יש לפנות במקרי ביטוח לפרשנות העולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים, הנסיבות והנוהג המקובל". לאור האמור, קבע בית המשפט כי מקרה הביטוח הנ"ל מכוסה בפוליסה ועל המבטחת החובה לפצות את הוריו של ר' בגין הנזקים שנגרמו להם. עם זאת, לאחר שהוכח כי ר' השאיר את הרכב מונע, כשבתוכו נערות הנתונות להשפעת אלכוהול, ללא השגחה, החליט בית המשפט כי יש לייחס לו אשם תורם בשיעור של 30%.

הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.


עיתון גלובס לחודש היכרות - כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.